"את היום הנאה רואים מן הבוקר" - זה היה אחד הפתגמים שהייתה מצטטת אמי ז"ל כל אימת שהקשר הדברים דרש זאת כדי להאיר באור ציני או אירוני סיטואציה אנושית שהזדמנה. ואני מוסיף שהוא הדין גם ביחס ל"טעות" כביכול שאירעה בחשבון הטוויטר של שגריר ארצות הברית במדינת ישראל, כאשר הוצג כ"שגריר בישראל, בגדה המערבית ובעזה", בצמוד לחילופי הנשיאים ופרישתו של השגריר הציוני, דיוויד פרידמן. גם "טעות" זאת מבשרת מהבוקר הראשון לממשל ביידן – מה יהיה גם הלאה. "טעות קטנה", כך הגדיר נדב איל ב"ידיעות אחרונות" את המכה מתחת לחגורה שהנחיתו עלינו השגרירות האמריקאית או משרד החוץ. אלא שה"טעות" מתרחשת דווקא עם חידוש תקוותם של פקידי משרד החוץ האמריקאי המזדהים עם האגף הקיצוני־שמאלי של המפלגה הדמוקרטית, אחרת אי אפשר להסביר איך "טעות" כזאת טרם התרחשה במשך 73 שנות קיום המדינה. מהשגרירות עצמה נמסר כי שינוי השם נגרם בעקבות "עריכה לא מכוונת".
מעולם לא שמעתי שאיזו מדינה עשתה טעות כל כך יסודית שמטרתה בוודאי הייתה להקטין בעיני הצופים והקוראים בעולם כולו את מדינת ישראל ולהכניס אותה למשולש של יצורים בלתי לגיטימיים שאינם מהווים מדינה, אלא טריטוריות בלתי מוגדרות כגון הגדה המערבית ועזה. וככל שזה מפחית מחשיבותה של מדינת ישראל ומשפיל אותה, ההגדרה הזאת מצביעה על האדרתן של הגדה ועזה כי הן בשורה אחת עם מדינת ישראל, ומעמדן שווה לה כביכול בדרג הדיפלומטי.
יתר על כן, עצם השימוש במונח "הגדה המערבית", שהוא המוסכמה של השמאל הקיצוני שלנו ושל ממלכת ירדן, מצביע שהטעות היא גם בעלת משקל דיפלומטי מהותי המייחס למשרד החוץ האמריקאי עמדה אנטי־ישראלית מפורשת, וזאת כבר שערורייה רבתי ששר החוץ גבי אשכנזי היה צריך לטפל בה. היה עליו לברר מי אחראי לשערורייה הזו: האם המנגנון הדיפלומטי בוושינגטון או פקידים מתוסכלים ואנטישמים בשגרירות עצמה? את תוצאות הבירור – בתוספת התנצלות מצד השגרירות - היה צריך לפרסם רשמית בעיתונות. גם העיתונות אשמה: איך לא חקרו מי עשה את הטעות? אולי זאת העוזרת שמנקה את משרדי השגרירות ולחצה בטעות על המקלדת? ובכלל מי נתן את ההוראה?
נכון שהנוסח הקודם הוחזר, אולי בהתערבות ראש הממשלה עצמו, אך יש דברים שאי אפשר לתקן כי הם מצביעים על הכוונה מאחורי הצעד. הציון שהשגריר האמריקאי הוא שגריר גם במה שקרוי "הגדה המערבית" משמעותו כאילו ארצות הברית שוללת את זכותה של ישראל בשטחי יהודה ושומרון. זאת מגמה פוליטית מכוונת מצד הפקידות האמריקאית במשרד החוץ הממהרת לשוב למדיניותו של אובמה.
הפרשה הזאת מצערת משום שהיא מזכירה את התנהגות משרד החוץ האמריקאי ערב ייסוד מדינת ישראל, וכאשר ההתנהגות אינה משתנה – פירוש הדבר הוא שהפקידות גם לא השתנתה ונשארה עוינת לציונות. כזכור, קלרק קליפורד, שהיה יועצו המיוחד של הנשיא טרומן ואחר כך כיהן כשר ההגנה בממשלו של הנשיא ג'ונסון, כתב אז במאמר ארוך כי ג'ורג' מרשל, שהיה מזכיר המדינה האמריקאי, ועוזריו פעלו ביודעין נגד רצונו של הנשיא הארי טרומן שתמך בהקמת מדינה יהודית, וניסו בכל תוקף למנוע הכרה כזאת. קליפורד אף האשים את מרשל במסירת נתונים כוזבים לנשיא טרומן כדי לשדלו להצביע בעצרת האו"ם נגד הקמת מדינה יהודית. אך הנשיא טרומן זלזל בפקידות והיה הראשון שהכיר בהקמת מדינה יהודית.
מי שרוצה לפגוע בכבודה ובמעמדה של מדינת ישראל לא תמיד סתם "טועה" אלא לעתים הוא אנטישמי. וכידוע נגיף האנטישמיות הוא נפוץ וקטלני יותר מהקורונה, ובעיקר הוא נצחי.