בשבוע שעבר דחו שופטי בג"ץ ברוב גדול את העתירות נגד חוק הלאום. בפסק דינה כתבה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי "חוק יסוד זה מהווה פרק אחד בחוקתנו המתגבשת, והוא אינו שולל את אופייה של ישראל כמדינה דמוקרטית. משכך, איני סבורה כי בחקיקת חוק יסוד: הלאום חרגה הכנסת מאותה מגבלה צרה החלה על סמכותה".

ביולי 2018 עברה הצעת חוק הלאום בכנסת ברוב של 62 קולות בתור חוק יסוד, אך החוק המשיך לעורר דיון סוער בכנסת, בחברה הישראלית ובקהילות יהודיות בעולם. החוק מכריז על זכותו הבלעדית של העם היהודי להגדרה לאומית עצמית במדינת ישראל. מבקרי החוק טענו כי הניסוח שהתקבל נושא אופי מפלה כלפי המיעוטים הלאומיים בישראל וגם כלפי יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר שאינם יהודים על פי ההלכה.

העותרים טענו כי הניסוח של חוק הלאום אינו כולל את הרעיון של "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין", המוזכר במגילת העצמאות של מדינת ישראל.

לפי הפסיקה האחרונה, החוק יתפרש ככזה שאינו שולל זכויות אישיות או תרבותיות מוכרות של בני המיעוטים, וערך השוויון שאינו נזכר בחוק, מעוגן חוקתית בשלושה חוקי יסוד: כבוד האדם וחירותו, חופש העיסוק והכנסת. הנשיאה חיות הדגישה: "עוד טרם הקמת המדינה הבהירו מנהיגי היישוב הציוני באופן מפורש כי המדינה שתקום תבטיח שוויון לכל תושביה... הזכות לשוויון לא עוגנה במפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אך ברוח אותן הצהרות וקביעות עקרוניות, המלוות את המדינה עוד טרם היוולדה, נפסק כי מן הזכות לכבוד נגזרת הזכות לשוויון, ככל שזכות זו קשורה לכבוד האדם בקשר ענייני הדוק".

היינו עקרון השוויון כבר מוגדר בחוקי היסוד ובשורת הפסיקות של בג"ץ, ולכן אין כל צורך לחזור עליו מחדש בכל החוקים האחרים. בית המשפט קבע כי אין לראות בחוק הלאום סתירה עם הערכים והכוונות של מחברי מגילת העצמאות. החוק גם מכריז על מחויבות לעלייה ו"לשימור המורשת התרבותית, ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות התפוצות", שהם חיוניים להמשכיות של העם היהודי, אך דומה שהדיון הציבורי בישראל לא מתייחס דיו להיבטים האלו.

מיעוטים לאומיים, כולל בני העם היהודי בתפוצות, חיים במדינות לאום בעולם המערבי. החוק הבינלאומי לא דורש ממדינות הלאום לוותר על האופי הלאומי שלהן, אך עומד על זכותם של המיעוטים הלאומיים לשמר ולטפח את זהותם הייחודית באמצעות לימודי שפה, אוטונומיה תרבותית, וכן באמצעות שירותי דת שיובטחו להם באופן שווה לשירותים הניתנים לקבוצת הרוב. לכן חיוני שבית המשפט התייחס לסעיף 4 לחוק הלאום, שמעגן את היותה של השפה העברית כשפתה העיקרית של המדינה. בית המשפט קבע כי אין בכך על מנת לגרוע ממעמדה של השפה הערבית "להלכה ולמעשה", ומן האפשרות להמשיך לקדם את מעמדה של שפה זו במדינה.

שמירת הזכויות של המיעוטים הלאומיים בישראל חיונית גם לחיזוק העמדה של קהילות יהודיות בתפוצות מול הממשלות במדינותיהן. קהילות יהודיות בעולם מצפות שממשלות יכבדו את זכויותיהן. כמנכ"ל הארגון היהודי הבינלאומי התומך בחיזוק הקשרים בין יהדות התפוצות למדינת ישראל, אני סבור שחשוב במיוחד להדגיש את כוונת המחוקקים בישראל.

חוק הלאום קובע שעקרון השוויון המעמת בין אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל מהווה חלק מחוקת המדינה המתגבשת, ובאותה נשימה מכריז על המחויבות של מדינת ישראל לגורלם של כל בני העם היהודי, על עקרון האחדות של העם היהודי וערך הקשרים ההדדיים שקיימים בין היהודים שחיים בישראל לאלו שמחוצה לה. זהו מסר חיוני לכל המערכות במדינת ישראל ולקהילות יהודיות בתפוצות. 

הכותב הוא מנכ"ל הקונגרס היהודי האירו־אסייתי וראש המכון לחקר יהדות אירו־אסיה