דבר נפל ברשות הפלסטינית. יו"ר הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) בן ה־86, המתכוון כנראה להודיע על פרישתו, החליט למנות לו לא יורש אחד כי אם שניים, מעשה שעלול להצית תבערה ברחבי השטחים. הסיבה: קיימת אי־בהירות על מי מבין השניים יוטל להנהיג את הפלסטינים, ומושמעת ביקורת חריפה על רמתם האישית ועל המזג האנטי־דתי של השניים. את מה שמתרחש בתקופה האחרונה בהנהגת הרשות הפלסטינית ניתן להגדיר כמבוא למלחמת אזרחים.


אבו מאזן החליט למנות שני אנשי פת"ח, את חוסיין א־שייח' ואת מאג'ד פרג', כחברים בוועד הפועל של אש"ף, פעולה שמעמידה את השניים כמספרי אחד ושניים בפת"ח, באש"ף וברשות הפלסטינית. אבו מאזן קבע בעצם כי היו"ר הבא של אש"ף יהיה לראשונה מהדור שגדל בשטחים, להבדיל מארבעת ראשי אש"ף בעבר שנמנו עם "דור הנכבה" או "דור הפליטים". זה צעד היסטורי, אבל חסר משמעות מעשית, ויש בו פגיעה ב"דור המדבר" הפלסטיני.

אבו מאזן לא קבע היררכיה ברורה, ולכן כל אחד מן השניים הללו רואה עצמו כיו"ר הבא של שלושת המוסדות הפלסטיניים הבכירים. א־שייח', השר לעניינים אזרחיים, ופרג', הגנרל הממונה על מערכת הביטחון הפלסטינית, צברו במשך השנים עוצמה אישית רבה לצדו של הראיס ופעלו בהרמוניה מלאה. שניהם מזוהים גם כידידי ישראל. אלא שדי יהיה בהחלטה שרירותית אחת או בצעד דרמטי אחד לגבי זהותו של מספר אחת כדי לגרום להתנגדות אקטיבית של המפסיד, משמע מתיחות ואף אלימות.


סכנה נוספת ליציבות הרשות תגיע מהרי חברון. שם מתבצר לו בימים אלה ג'יבריל רג'וב, הרואה עצמו נפגע מהחלטת הראיס. הוא לא יוותר בקלות על הבכירות. למרותו של רג'וב סרים לא מעט צעירים פלסטינים שהיו פקודיו במנגנון הביטחון המסכל, והוא עלול להשתמש בהם כמוקד כוח שיאיים על המוקטעה. סכנה לא פחותה עלולה להופיע מכיוון אחר, מבית הסוהר הישראלי, שם שוהה במאסר עולם מרואן ברגותי, ראש התנזים. גם לברגותי יש אלפי "חיילים" שבעבר היו מוכנים לצאת לרחובות למענו.

מעבר להבדלי התפיסה בין אש"ף לחמאס, פרג' הוא סדין אדום לחמאס בשל היותו מוגדר "משתף הפעולה הגדול עם ישראל וארצות הברית לחיסולה של התנועה". ראשי חמאס טוענים כי פרג' עצר פעילי חמאס ופירק את מוסדותיו בהיקף גדול יותר מישראל וארצות הברית יחד. א־שייח' נחשב בעיני חמאס ובעיני ציבור רחב לאדם בעל מוסר ירוד שלא מתאים להוביל את "העם הפלסטיני הנאצל".


הציבור הפלסטיני בכללותו אינו שבע רצון מתפקודה של הרשות. טענות קשות על שחיתות, פגיעה קשה בזכויות אדם, בזבזנות וחוסר יעילות מאפיינות את דימוי הרשות מאז הקמתה, וחוסיין א־שייח' נחשב לסמלן של התופעות הללו. לפיכך, הצבתו של א־שייח' בפסגת ההנהגה עלולה לעורר התנגדות כלל ציבורית חוצת מפלגות ואידיאולוגיות.

בשנים האחרונות נמנע הציבור הפלסטיני מלצאת בהמוניו לרחובות. לא יהיה זה הימור מסוכן לנבא שגם הפעם הרחובות יתמלאו רק ברמאללה ורק בתומכי פת"ח המשתכרים מקופת הרשות. אולם אם תישבר המסורת, והתומכים אכן יצאו לקרב האחרון, יש להאמין שנחזה כאן במרחץ דמים של מלחמת אזרחים. 


הכותב הוא מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי ובעבר שירת בתפקידים בכירים בשטחים