לנוכח התבטאויותיו האחרונות מעוררות המחלוקת, ועל פי הפסוק התנ"כי "וישמן ישורון ויבעט", ניתן לומר כי החיים במדינת היהודים - ארץ זבת חלב ודבש - השפיעו על ח"כ איימן עודה ועל שכמותו לטובה עד כי הוא כעת בוחר לצאת נגדם. הרי הוא מקבל משכורת שמנה, רכב, עוזרים, לשכה, חסינות.
אלה תנאים שפרלמנטר עמית במדינות ערב השכנות כנראה יכול רק לחלום עליהם. ומה מקבלת מדינת ישראל מעודה בתמורה? מעין קריאה למרד, אנרכיה והסתה של חיילים ושוטרים ערבים, דרוזים וצ'רקסים, שעליהם פקד עודה לזרוק את נשקם, ולהצטרף למלחמה נגד הכובש הציוני. נחמה אחת היא: רבים בציבור הערבי ובקרב החיילים הלא יהודים יצאו נגדו במילים בוטות. איש ממשרתי כוחות הביטחון לא התפטר ממשרתו.
דבריו של עודה נאמרו בתקופה זו של תחילתו של גל טרור ברחבי המדינה, ומהומות ועימותים אלימים בהר הבית. לתפיסתי, הפרקליטות צריכה לחקור את ח"כ עודה בעקבות התבטאויותיו אלה, ואולי אף להגיש נגדו כתב אישום על המרדה. במקביל, ח"כ שלמה קרעי מהליכוד אוסף חתימות של 70 חברי כנסת על מנת לנסות להדיח את עודה מכהונתו כחבר כנסת.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, כאשר מאות אלפי יהודי מרוקו עוד חיו שם, הקפדנו לשמור על חוקי המדינה, ואיש מאיתנו לא העז לקרוא למרד נגד המלוכה והממשלה. זה עשרות בשנים שכל שנה כ־50 אלף ישראלים מבקרים במרוקו, עוד בטרם נקשרו יחסים דיפלומטיים עם המדינה. אנו זוכים לקבלת פנים חמה ולהכנסת אורחים.
דרכו של עודה היא שפיכת שמן למדורה הבוערת בימים אלה, שבה יהודים מותקפים ואוטובוסים נרגמים באבנים. עודה, אחמד טיבי וחבריהם טוענים כי הם בני המקום הזה, ואילו אנו, היהודים, הגענו מארצות שונות ופלשנו לטריטוריה לא שלנו. באמת? והלוא אלפי ממצאים ארכיאולוגיים מוכיחים שלאורך אלפיים שנה שלטו כאן מלכים יהודים. כשראשוני היהודים הגיעו לארץ ישראל האדמה הייתה חרבה ושוממה, ורק אחרי התיישבות היהודים החלה האדמה לתת מפרייה הטוב לרווחת תושביה היהודים והערבים.
באחת מטיסותיי לפריז ישב לידי במטוס ח"כ אחמד טיבי, ושוחחנו על הא ודא. לבסוף שאלתי את בן שיחי: האם היית מעז להטיח עלבונות בראש מדינה ערבית כפי שאתה מדבר אל ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו? טיבי, בתשובה, העביר שתי אצבעותיו על גרונו כרמז למה היה יכול להיות גורלו לו בחר לדבר כך.
מיעוטים לאומיים יש במדינות רבות, והכלל ידוע: עליהם לקבל את מרות הרוב. מדינת ישראל אינה יכולה לקבל כמובנת מאליה מציאות של מאבק נגדה ונגד עמה.
הכותב הוא נשיא הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו