ההחלטה בישראל להחזיר או להעביר גופות של מחבלים לבני משפחותיהם היא חידוש - לא חיובי - שחל בשנים האחרונות. בעבר הם נקברו בבית קברות סודי בצפון. עתה, רק מעטים מהמחבלים נקברים שם. איך קרה השינוי? בימים האחרונים נדרשה ישראל לעסוק בסוגיית השבת גופתו של איש הג'יהאד האיסלאמי חאדר עדנאן, שמת לאחר ששבת רעב, והדבר אף עלה על שולחן הדיונים בעת המו"מ להפסקת האש במבצע "מגן וחץ".

שובת רעב סדרתי: מיהו בכיר הג'יהאד האסלאמי שמת בכלא?

יצויין כי התופעה החלה מאז שבג"ץ נענה לעתירות משפחות מחבלים וארגוניהם וקבע שאין למדינה זכות להחזיק בגופות, גם אם מדובר ברוצחים או בכאלה שניסו לרצוח ופצעו. שניים מתוך שלושה שופטים קבעו זאת והוסיפו כי מדינת ישראל אינה רשאית להחזיק בידיה גופות של מחבלים, גם לא לצורכי מו"מ על גופות חיילינו. זאת מכיוון שאין חוק ספציפי ומפורש שמאפשר לה לעשות זאת (השופטים יורם דנציגר וג'ורג' קרא קבעו זאת, בניגוד לעמדתו של חברם ניל הנדל).

בערעור בבג"ץ בהרכב מורחב הפכו שבעה שופטים את הפסיקה. אולם הם הוסיפו סייג וקבעו ש"רק במקרים מסוימים", כאשר יש גופות של חיילים או אזרחים בצד השני (אצל המחבלים), המדינה רשאית להחזיק בגופות ולקבור אותן בקבורה זמנית ב"בית הקברות הסודי".

אלא שהשיח שהתפתח בבג"ץ ובתקשורת מאז, צמצם את מספר הגופות שבידי ישראל. הממשלות, כולל הנוכחית, מעבירות גופות מחבלים למשפחותיהם ברשות הפלסטינית - וכך היה בשני מקרים השבוע. מחבלים זוכים להלוויות ממלכתיות עם נאומי הסתה, אף שחלקם קשורים בזיקה ישירה לגורמי חמאס, המחזיקים בגופות שני חיילי ישראל.

בקהילת נפגעי הטרור והשכול וגם בחוגי ביטחון נאבקים כעת לשנות כיוון ולחזור לסיבה הראשונית שבעטייה לא העבירו גופות מחבלים, והיא - שטרוריסטים אינם לוחמים לגיטימיים. להפך, הם רוצחים. וככאלה, הם אינם זכאים להגנת אמנות ז'נווה וממילא לא זכאים לקבורה כמו חיילים לוחמים לגיטימיים של צבאות. כך נהגנו אנו כלפי טרוריסטים בעבר וכך נוהגים האמריקאים עד היום.

כאשר אמריקאים חיסלו את הארכי־טרוריסט אוסמה בן לאדן, הם לא חשבו לרגע להחזיר את גופתו לבני משפחתו והטילו אותה לים. וכאשר מדינת ישראל שפטה והוציאה להורג את אדולף אייכמן, אחד מראשי מבצעי טבח היהודים באירופה בשואה, היא לא החזירה את גופתו לבני משפחתו למרות דרישתם, ושרפה אותה בתנור מיוחד. אפרו פוזר בים בטקס, בסוג של הצהרה לעולם: מי שיבצע טרור או מעשי טבח יוצא להורג ולא יקבל את יומו אפילו לאחר מותו בחיק משפחתו. הוא לא ייקבר, אלא יישלח אל תהומות הימים ומרחבי האוקיינוסים.

המעשה הזה של ישראל ושל ארה"ב הגדולה אינו עומד בניגוד לאמנות ז'נווה, המחייבות החזרת גופות לוחמי צבאות ושבויים למדינותיהם. להפך, הוא מחזק את האמנות האלה ברוח הדרישה להפריד בין מלחמה של צבאות לגיטימיים, השומרים על אמנות ז'נווה, לבין טרוריסטים כמו בן לאדן ופושעי מלחמה כמו אייכמן.

מול הטרוריסטים שבונים לעצמם כללים משלהם, המצדיקים רצח עם, עדה או ילדים ונשים באוטובוסים, אנו צריכים ליצור בידול מוסרי. עלינו להציע "קבורת חמור" פיזית ורוחנית, שתפקידה לצמצם בעולם המודרני את הטרור שפוגע במכוון באזרחים חפים מפשע.

העיקרון המוסרי הקובע שאסור לרצוח אזרחים קונה את מקומו בעולם המערבי, אבל פחות כאשר מדובר בפגיעות כלפי יהודים. נראה שהמוסר הכפול לגבי יהודים עדיין קיים ואפילו תוסס. דווקא משום כך, עלינו לשדר בסוגיה זו עמידה איתנה ולא להיכנע ללחצים. בדיוק בשל כך הוקמה מדינת היהודים - כדי שדם יהודים לא יהיה הפקר.

הכותב הוא סא"ל (במיל') ויו"ר ארגון נפגעי הטרור - "אלמגור"

מדינת היהודים הוקמה כדי שדם יהודים לא יהיה הפקר | דעה

בארה"ב לא חשבו לרגע להשיב את גופת בן לאדן למשפחתו, אבל מישראל דורשים להשיב גופות מחבלים. וכשהמוסר הכפול כלפי יהודים עדיין חי ותוסס, אסור לנו להיכנע ללחצים