בביקורו הראשון במזה"ת פסח על ישראל ונחת במצרים. נאומו הראשון היה באוניברסיטת אל־אזהר בקהיר, ב־4 ביוני 2009, ובו אמר שהוא תומך בפתרון שתי מדינות לשני העמים לסיום הסכסוך הישראלי־פלסטיני. אובמה הדגיש כי המצב שבו לעם הפלסטיני אין מדינה הוא בלתי נסבל, וששאיפותיהם של הפלסטינים למדינה ולכבוד הן לגיטימיות.
סמיכות התאריכים בין נאומו של אובמה בקהיר ב־4 ביוני 2009, ונאום בר־אילן של ביבי כשבוע וחצי לאחר מכן מסבירה מדוע התייחס נתניהו פומבית לפתרון שתי המדינות. גם הבחירה באוניברסיטת בר־אילן לא הייתה מקרית, אלא כדי ליצור סימטריה עם נאומו של אובמה. נתניהו הבין שהוא צריך לחיות עם אובמה לפחות קדנציה אחת. בהמשך התברר כי הוא חי עם אובמה שתי קדנציות, עד 2017.
בסוגיית הסכסוך הישראלי־פלסטיני הבין ביבי שאסור לו לשבור את הכלים כבר בתחילת כהונתו של הנשיא האמריקאי. אי לכך השמיע נכונות לדון בפתרון שתי המדינות, בידיעה מראש שבהמשך הדרך הוא כבר ימצא את ה"פטנט" איך להרוג את הנושא, כפי שגם קרה. ומהו ה"פטנט" שביבי מצא כדי להרוג את רעיון שתי המדינות? במוחו הקודח הוא הגה מאזן כוח חדש בקרב העם הפלסטיני.
לאט ובהדרגה ייבש את הרשות הפלסטינית, ובמקביל תחזק את חמאס, שאיננו מוכר כמדינה ובוודאי אינו לגיטימי. באופן זה הוא ניסה לשלוט בעוצמת הסכסוך ובגובה הלהבות ברצועת עזה. ומכיוון שחמאס איננו יותר מאשר ארגון טרור, העולם לא יוכל ללחוץ עלינו להתקדם במסלול הפלסטיני כל אימת שעזה בוערת. ממש הוגה צבאי היסטורי וחברתי ברמת הגנרל הפרוסי קרל פון קלאוזביץ.
קיר הברזל של ביבי
ביבי ניסה את אסטרטגיית הייבוש שלו בזירה נוספת – ירדן. השלום בין ירדן וישראל שנבנה על פני עשרות שנים מעניין את ביבי כשלג דאשתקד. כדי להסביר את הרציונל העקום שלו יידרש מאמר נפרד. מכל מקום, טוב שהוא לא הצליח לממש מהלך זה. אז איך יוצאים מהביצה העזתית? בקיצור נמרץ, יש לבחור באחת משתי אפשרויות:
הראשונה, המתנה לחזרה אמריקאית לזירת המזה"ת והקמת ציר אזורי חדש של המדינות הסוניות המתונות, לרבות ישראל. תפקיד ציר זה יהיה להחזיר את היציבות לאזור, לבלום את איראן ולקדם את סוף הסכסוך הישראלי־פלסטיני. השנייה, המתנה לשעת כושר לחסל את חמאס בעזה.
התרעות פיקוד העורף