הרחבת האיחוד האירופי בעשורים האחרונים תרם ללא ספק להתאוששות כוחו הגיאופוליטי. היום, לעומת זאת, השאלה הגדולה עבור האיחוד האירופי קשורה לפער המפריד בין חבריה. האם שלטון החוק והתרבות המשפטית נותרו נקודות מרכזיות ומלכדות עבור המשפחה האירופית הגדולה? הדוגמה של רומניה נותנת תשובה פסימית למדי.
לפני מספר ימים ביקר בקפריסין איש העסקים הישראלי בני שטיינמץ. צו מעצר אירופי, שהוציאה רומניה, הוא הסיבה למעצר הזמני שלו. אפשר להניח שמדובר בעוד אחד ממקרים רבים של שיתוף פעולה בין רשויות התביעה. אבל המקרה של שטיינמץ מסתיר בתוכו סוגיה עמוקה ומהותית הרבה יותר, זו של כיבוד זכויות ואיכות הצדק, בחלק מהמדינות החברות החדשות באיחוד האירופי.
ב-1 בינואר 2007 הצטרפה רומניה לאיחוד האירופי. הציפיות של תושבי המדינה עצומות. גל של התלהבות מכסה את הרפובליקה הסוציאליסטית לשעבר, הסובלת מקצה לקצה. אבל 16 שנים מאוחר יותר, אחד מעמודי התווך המרכזיים של הדמוקרטיה במדינה, הצדק, עדיין חולה במחלה קשה.
למרות הכלים והמנגנונים שהאיחוד האירופי העמיד לרשות רומניה, שחיתות, כמו גם התלות של חוק וצדק באינטרסים כלכליים ופוליטיים, הם המכשול הגדול ביותר להרמוניה משמעותית עם שאר אירופה.
על פי מדד 2020 של Transparency International, רומניה דורגה בין המובילות בשחיתות, בעוד ששנה לאחר מכן, במאי 2021, הביע בית המשפט לצדק של האיחוד האירופי דאגה עמוקה משורה של רפורמות משפטיות - לכאורה - שהיו בעצם רגרסיה, בנוגע לעצמאות הרשות השופטת, החורגת באופן משמעותי מהחוק האירופי.
ההרשעה על ידי בית הדין האירופי לזכויות אדם
ביולי 2018, התובעת הראשית של המנהל הלאומי נגד שחיתות ברומניה, לורה קודרוצה קובסי, פוטרה, לבקשת שרת המשפטים - דאז. הסיבה הייתה התנגדותו הציבורית של קובסי לחקיקה שהציגה ממשלת רומניה, שכן היא החלישה עוד יותר את עצמאותה של מערכת המשפט. פיטורי קובסי גרמו לגל תגובות, אך גם לדאגה של הקהילה הבינלאומית, שעוקבת אחר ההתערבות האכזרית של הכוחות הפוליטיים במדינה ביסודות הצדק.
בדצמבר 2018 ערערה קובסי לבית הדין האירופי לזכויות אדם בטענה שמדינתה הפרה את זכותה לחופש הביטוי, כמו גם את הזכות להליך הוגן. ב-5 במאי 2020, בית המשפט מחליט פה אחד כי רומניה הפרה באכזריות את זכויות היסוד הללו. הדרך האמיצה שבה התמודדה עם רודפיה עזר לה להפוך לאישה הראשונה בראש משרד התובע הציבורי האירופי.
מפעל להנפקת צווים אירופיים
בנוסף להיותה "מכה" של שחיתות וצדק תלוי אינטרסים, רומניה טוענת גם לתואר "אלופה" בהנפקת צווי מעצר אירופיים (EAW). בשנה אחת בלבד, ב-2019, היא הוציאה 1,373 צווי מעצר אירופיים, שנייה רק לפולין. מתוכם, פחות ממחצית (655) הוצאו להורג, עובדה המעידה על חוסר האמון של שאר המדינות החברות כלפי החלטות בית המשפט והתביעה המתבצעות במדינה.
התרעות פיקוד העורף