האם הפתרון למצב של הביטוח הלאומי נמצא ממש "מתחת לפנס"? | דעה

חוק הסיעוד, שנחקק ב-1986 כחוק המספק שירותי טיפול וסיעוד לקשישים זכאים, שינה לחלוטין את הטיפול באוכלוסיית האזרחים הוותיקים והפך את ישראל לאחת המדינות המתקדמות בעולם מבחינה זו. החוק, שנחשב לאחת ההצלחות הגדולות של החקיקה בארץ, מקנה לקשישים הסיעודיים עזרה חיונית, מאפשר להם להזדקן בביתם, מונע את התדרדרות הקשישים ומשפר את מצבם הנפשי, מקטין את העומס על מערכות הבריאות וחדרי המיון וכך חוסך למדינה מיליארדי שקלים ועוד. חשיבות הטיפול הפיזי הוכחה כחיונית עבור הקשישים גם בימי שגרה, וגם בתקופות כמו מגיפת הקורונה או מלחמת חרבות ברזל שפגעו בקשישים, בעיקר בבריאותם ובחופש תנועתם, כאשר הקשישים חששו לצאת מפתח ביתם.

ומה עשתה המדינה? במסגרת חוק ההסדרים, שנכנס לתוקפו בנובמבר 2018, החליטו שרי האוצר והרווחה דאז שחלק מהקשישים זכאי חוק הסיעוד החיים בביתם יוכלו לקבל חלק מגמלת הסיעוד בכסף במקום שירותי סיעוד וטיפול (פיזי ומנטלי) הניתנים באמצעות מטפלים ומטפלות סיעודיים ופיקוח של העובדים הסוציאליים של חברות ועמותות הסיעוד.

אלא שאמרה מוכרת גורסת ש"כסף מעוור עיני חכמים", וכך קרה לצערי גם הפעם. קשישים שהיו במצב גבולי, וייתכן שעדין יכלו להסתדר בכוחות עצמם ולא היו בטוחים שהם זקוקים לשעות טיפול פיזי מטעם המדינה, ראו לנגד עיניהם את האפשרות לקבל כסף מהמדינה. האפשרות להכנסה נוספת "קרצה" להרבה מאוד קשישים ובני משפחותיהם, שראו בכך הכנסה נוספת, וכעת הם לא היססו לפנות לביטוח הלאומי ולדרוש כסף. לפי הערכות, כ-50% מהקשישים שקיבלו גמלה כספית – לא השתמשו בכסף לטיפול בזכאי חוק הסיעוד, והרי לכך נועד הכסף. הדברים מתבטאים כמובן גם במספרים: לפי נתונים שצוטטו מהדו"ח, אם לפני השינוי בחוק הסיעוד 181,000 אזרחים קיבלו קצבאות סיעוד, הרי שבשנת 2023 היו כבר כ-316,000 זכאים, וכיום המספר גבוה עוד יותר. המשמעות – תשלומי קצבאות הסיעוד כמעט הוכפלו, מכ-8 מיליארד ש"ח בשנת 2018 (לפני הרפורמה בענף הסיעוד) לכ-15 מיליארד ש"ח בשנת 2022.

אני קורא למקבלי ההחלטות ולצוות המיוחד שהוקם: חלק מהפתרון למצב הקיים נמצא "מתחת לפנס", באמצעות מתן עדיפות ל"גמלת שירותים" (טיפול פיזי) על פני "גמלה בכסף" בכל הנוגע לזכאי חוק הסיעוד. כך, רק מי שבאמת זקוק לטיפול החיוני יבקש לקבל אותו. כסף לא יכול להחליף בני אדם, והוא לא תחליף לטיפול הכרחי בקשישי ישראל שזקוקים לכך כאוויר לנשימה. אין זו בושה להחזיר את הגלגל לאחור ולצמצם או לבטל את הגמלה הכספית. אנו חייבים להעניק לקשישים, שעשו עבורנו כל כך הרבה, את הטיפול לו הם זקוקים - ולאפשר להם את הזכות הבסיסית להזדקן בכבוד בביתם.