ההיסטוריה היהודית היא סיפור מלא תהפוכות, מימי התנ"ך ועד ימינו. הספר "מצעד האיוולת היהודי" (אמוץ עשהאל, הוצאת "ידיעות") מבצע פעולה דומה לזו שמבצעת ברברה טוכמן בספרה "מצעד האיוולת". לדוגמה, מה הוביל את ההחלטה של הקנאים בירושלים להמשיך להילחם במלחמה ללא סיכוי וגם לשרוף את אסמי התבואה ששימשו כמזון לנצורים? האם יצירת כאוס שיוביל לניצחון וגאולה היא הקו המנחה?

במציאות הנוכחית שלנו, מהי האלטרנטיבה שעומדת לנו מול אנשים מבפנים שרוצים ליצור כאוס וחזון משיחי בשם הניצחון המוחלט, ובעצם כמו הקיצונים שבמתנגדינו, קוראים "מן הנהר ועד הים"?

כמעט שנה ליום המזוויע ביותר בהיסטוריה הישראלית, ועדיין לא למדנו כלום | דעה
תמחור חיי אדם: ההחלטה המוסרית שעל מדינת ישראל לקבל עכשיו

באויבים שרוצים להשמידנו צריך להילחם עד חורמה, אבל במקביל צריך לבנות עתיד משותף עם אלו שרוצים לחיות איתנו. עתיד שבנוי על חשיבה מחדש שיודעת לשלב זרמים שונים בתוך העם היהודי, יחד עם אלו שאינם יהודים ורוצים להרגיש אזרחים שווים וראויים.

עלינו להקים את ברית המתונים מול ברית הקיצונים. כל הקיצונים רוצים מדינה מהנהר עד הים עבור עם אחד בלבד. זו חשיבה הגורמת לאנשים להאמין שהרצונות שלהם יתממשו בכל מחיר, ללא התחשבות במספר הקורבנות משני הצדדים. דוגמה טובה לכך היא ההבדל בין הניהול של סוף מלחמת העולם הראשונה, שכולה הייתה סביב הכנעה והשפלה של התוקפן, לסוף מלחמת העולם השנייה, שהתחיל בהכנעת הנאצים והמשיך בתוכנית מרשל שהביאה לצמיחה מחדש של אירופה וגרמניה בתוכה ושל יפן, תוך שיתוף פעולה שעובד כבר 80 שנה.

הסכמים של בנייה מחדש יכולים לשנות לטובה את הסיכוי שלנו להתקיים כמדינה יהודית, דמוקרטית ושוויונית במזרח התיכון, בטוח יותר מאשר הניסיון להכניע אויב באופן מוחלט כך שלא יתרומם.

על עקרונות מסוימים רובנו מסכימים: ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות, המבוססת על ערכים של חירות, שוויון וכבוד האדם. מדינה פלורליסטית המאפשרת ליושביה לחיות לפי אמונתם כל עוד הם מאפשרים זאת לאחרים, וגם מדינה שהיא אור לגויים - מתקדמת, מכילה ויוצרת. כאשר יש הסכמה על הערכים הבסיסיים ניתן להתחיל ממנה בתהליך לפתרון של נקודות המחלוקת הגדולות. ושלא תהיה אשליה: זה לא הולך להיות קל.

ההיסטוריה מייצרת לנו מבחנים חוזרים. כאילו שר ההיסטוריה מבקש לבדוק אם הפקנו את הלקחים מהמבחנים הקודמים. מדינת ישראל נמצאת במבחן חוזר מאז ה־7 באוקטובר המקולל ואת הציון נקבל רק בתום המצב הנוכחי. כיצד נצא ממנו? האם נלמד מאיוולת העבר או נמשיך ונחזור על אותן הטעויות? האם נשרוף את אסמי התבואה ולא נחזיר את החטופים, או שנהפוך כל אבן כדי להחזירם? האם נעדיף מאבקים פנימיים או נמצא דרך לתקן ולחזור ליחדיו המבורך שיאפשר לנו גם להביס אויבים בשבע זירות?

זמן מבחן חוזר הוא זמן הזדמנות. זמן לקחת אחריות על הדור הבא שלנו ושלהם. אם נביא את הדור הבא להמשך הקצנה חלילה, הסוף ידוע. אם נביא אותו לברית של אנשים חושבים וחפצי חיים, אזי נבטיח את עתידו.

הכותב הוא סגן נשיא אינטל העולמית לשעבר ויו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק

ההיסטוריה מייצרת לנו מבחנים חוזרים - כאן אנחנו נמצאים עכשיו | דעה

ישראל נמצאת מאז ה־7 באוקטובר במבחן חוזר ואת הציון נקבל רק בתום המצב הנוכחי. כיצד נצא ממנו? האם נלמד מאיוולת העבר או נחזור על אותן הטעויות?