תיעוד תקרית השלכת החול על בן גביר (צילום: דוברות המשטרה)

בשני מקרים אלה הגיבה משטרת ישראל ביעילות ובחומרה חסרת תקדים. תגובה מהירה כבזק מול מבצעות הפעולה ואיזוק ידיהן. במקרה הראשון החזיקה את משליכת החול במעצר עד לשחרורה בתוקף צו בית המשפט; ובמקרה השני הפליאו השוטרים לעשות כשהגיעו לבתיהן של מחלקות העלונים למחרת ביצוע העבירה החמורה, אזקו את ידיהן והזמינו אותן בדחיפות לחקירה.

דרך פעולה כה נמרצת ושימוש באיזוק מקובלים כלפי עבריינים המסכנים ממש את שלום הציבור, או חלילה העומדים לבצע מעשה פשע חמור העלול לפגוע בגופו של אדם, אבל בטח לא כלפי נשים שלא ביצעו שום עבירה. וצריך במיוחד לשים לב: אותם מנהלי תחנות או קציני משטרה לא קיבלו הוראה מגבוה לנהוג כך. הם פעלו על פי שיקול דעתם העצמאי. הלכו לבתיהן של מחלקות העלונים ואזקו את ידיהן. הם פעלו כך חדורי רוח חדשה שפיעמה בהם - ניסיון לשאת חן בעיני השר לביטחון לאומי. להוכיח כי הם, על פי הבנתם, פועלים על פי רצונו והשראתו. כה עמוק חלחלה בשורות המשטרה רוחו של בן גביר, עד כי שוטרי ישראל היו מוכנים לבצע פגיעה נבזית ושפלה, וללא סמכות, באזרחיות מן השורה.

זה סיפורו של שר אחד שהבין איך הדברים עובדים - וזה לא לטובתנו

אם בן גביר ימשיך בקו פעולתו הנוכחי, תהיה לנו פה לא רק משטרה אחרת אלא גם חברה אחרת, ממש כמו במשטרים שבהם פעלה משטרה פוליטית שדיכאה זכויות אדם