סיפור קטן עשוי להמחיש את הבעיה לעומקה - אירוע קשה כמו פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני, שבו נהרגו ארבעה לוחמים ועשרות נוספים נפצעו, חושף באופן ברור את המורכבות והאבסורד שבחוק הגיוס לחרדים. לאחר האירוע, הופצה ברשתות החברתיות תמונה של צעירים חרדים המגיעים לתרום דם, לכאורה כמעשה של סיוע הומניטרי לנפגעים. אלא שהנפגעים עצמם היו טירונים, חיילים צעירים שזה עתה התגייסו, בעוד אלפי בני גילם החרדים ממשיכים להשתמט מחובתם החוקית והמוסרית לשירות בצה"ל. העובדה שאותם חרדים שהגיעו לתרום דם יכלו בעצמם להיות מגויסים, לובשי מדים, ולתרום באופן פעיל ומשמעותי למאמץ המלחמתי, מעצימה את תחושת האבסורד וחוסר הצדק במציאות הקיימת.
האם רבבות אברכים יתגייסו בקרוב? לא. האם צה"ל בכלל יכול לקלוט אותם? גם לא. אבל כל זה לא אמור להיות בסיס הדיון לגבי חוק הגיוס. העיקרון שחייב להיקבע הוא אחד: כולם משרתים, ואין דבר כזה יותר פטור גורף. גם אם חרדים ימשיכו להתעלם מצרכי השעה, יהיה לכך מחיר חברתי וכלכלי והבחירה תהיה בידיים שלהם. ככל שיתקדמו לשילוב, הם יוכלו לקחת חלק מהחברה הישראלית. ככל שיתעלמו מהחובות שלהם, גם הזכויות שלהם יפגעו.
בסופו של דבר משרתי המילואים ימשיכו להגיע ולהגן על המדינה (לרובנו כבר יש תעסוקה מבצעית בעתיד הנראה לעין) אבל דבר אחד הם מוכרחים לדעת - נגמרו ימי הקומבינות סביב הפטור לגיוס. גם את הקונספציה הזו חייבים לנפץ.
התרעות פיקוד העורף