המסרים המפייסים והפנים המחייכות נועדו לתת מענה לסיוט השני בגודלו, בראיית צמרת המשטר באיראן, אחרי התקוממות אזרחית לאומית באיראן: קואליציה התקפית אמריקאית־ישראלית נגד איראן, שעלולה לרתום אליה גורמים נוספים באזור, ואף לסייע לעם האיראני לממש את שאיפתו לחופש.
משבר הלגיטימציה הפנימי שלה העמיק, כפי שהתבטאה באחוזי ההצבעה הנמוכים בתולדות המשטר, שהושגו במערכות הבחירות 2020 לפרלמנט ו־2021 ו־2024 לנשיאות; גם הלגיטימציה הבינ"ל שלה מאותגרת לאחרונה בעקבות מתיחות ביחסיה עם מדינות אירופה; מתקפת הטבח של חמאס אומנם הכניסה מכה קשה לישראל והפעילה לראשונה את כלל מערך המשלוחים האיראני בו זמנית במלחמה נגד ישראל, אך היא גם חדדה יותר מתמיד את ההבנה בישראל אודות ההכרח להסיר את האיום מצד מערך המשלוחים האיראני ומהמשטר האיראני עצמו; לבסוף, המכה הקשה שהכניסה ישראל לחמאס ולג'יהאד האסלאמי פגעה בטבעת האש שטהרן הקימה סביב ישראל, והפגיעות במפקדים בכירים בכח קודס מאז פרוץ המלחמה מעידים על שינוי מהותי בהתמודדות הישראלית הישירה מול מובילי מערך השלוחים של איראן.
למול זאת, מאז פרישת טראמפ מההסכם איראן דהרה לקראת נשק גרעינית, כפי שהדגישה סבא"א, והיא שוקלת לשנות את צביון דוקטרינת הגרעין שלה לאור הכרסום המשמעותי בכוח ההרתעה שלה מול ישראל וארה"ב. למרות זאת, נראה לפי שעה שחמינאי מודע לסכנה הגלומה למשטר, אם יאשר מהלך קריטי שכזה, במיוחד לאחר שבתקיפה הישראלית האחרונה נפגע ציוד משוכלל במתקן פרצ'ין, שהוא צוואר בקבוק לייצור נשק גרעיני, כפי שדיווח בימים האחרונים ברק רביד מפי בכירים ישראלים.
לפיכך, מובן החשש בטהרן מחיבור בין היכולות המבצעיות, הטכנולוגיות והמודיעיניות של ישראל, למגוון היכולות האמריקאיות המשמעותיות – נגד איראן, הן בהיבט ההתקפה והן בהיבט הכלכלי. הדברים נכונים שבעתיים לאור ההרכב הניצי שהקים טראמפ סביבו, עד כה, שמתאפיין האישים הידועים בעוינותם כלפי המשטר האיראני ובתמיכתם בישראל.
בשורה התחתונה, על ישראל לגבש ביחד עם ממשל טראמפ המתגבש אסטרטגיה מקיפה לטיפול באתגר האיראני. האסטרטגיה הזו צריכה להתחיל מהמקום בו נכשלו שתי המדינות לאחר פרישת טראמפ מהסכם הגרעין ב־2018, כשלא גבשו משנה אסטרטגית סדורה למקרה שאיראן לא תיסוג למול הלחצים הכלכליים. בסביבה של האסטרטגיה צריכים לעמוד היסודות שיאפשרו להקים סדר אזורי חדש, שקורא תיגר על ההתערבות והחתרנות האיראנית באזור.
לצד זאת, על ישראל וארה"ב לנצל את פגיעותה הנוכחית של איראן, לכל הפחות כדי לאלץ את חמינאי "לשתות את כוס התרעלה" ולקבל הסכם גרעין משופר בתנאים שיקבעו ארה"ב וישראל במשותף. קמפיין לחץ כלכלי מקסימלי, מגובה באיום צבאי אמין ומוכח, עשוי לדחוק את חמינאי לפינה.