מה כן? מאמר זה לא יתייחס למדיניות כלפי רוסיה, איראן וטורקיה, שלכולן נגיעה קרובה לשינויים בדמשק, אלא רק לכמה נקודות שבהן יש לישראל ולמשטר החדש בסוריה מטרות משותפות. היום חיזבאללה הוא האיום העיקרי על השלטון בדמשק: המשטר החדש איננו שוכח שהלוחמים של חיזבאללה היו הפעילים ביותר בטבח כחצי מיליון סורים סונים ובגירוש מיליונים מהם מבתיהם תחת שלטון אסד.
המטרה המשותפת החשובה ביותר לישראל ולדמשק היא לכפות על חיזבאללה את פירוקו מהנשק הכבד, ולהרשות לו להמשיך להתקיים רק כמפלגה פוליטית בלבנון. בנוסף, יש לפרק את כל מוסדות המדינה־בתוך־מדינה שהקים ארגון זה בלבנון: תקשורת ובנקים ללא פיקוח המדינה, שליטה בנמלי התעופה והים, שליטה בגבולות ובמכסי מעבר, ייצור ושיווק סמים ועוד. גם כ־70% מאזרחי לבנון רוצים בכך.
כהתחלה, מה שנדרש הוא רוב של שני שלישים בפרלמנט לבחירת נשיא חדש, שלא יהיה תלוי בחיזבאללה (זה שנתיים שאין נשיא בלבנון). הנשיא והממשלה יחוקקו חוק שידרוש את פירוק הנשק. הדבר אפשרי אפילו בלי בחירות, כיוון שחלק מהמפלגות שתמכו בחיזבאללה עברו בעקבות המלחמה לצד השני. כשישראל היא “השוטר הרע”, והמערב והמפרציות הם “השוטר הטוב”, המציע שיקום, יש סיכוי להצלחה.
זהות אינטרסים קיימת גם בהקשר העיראקי: המיליציות השיעיות בעיראק יכולות להיות מטרד קשה ממזרח, לישראל וגם לסוריה. פירוקן והחזרת הריבונות לממשלה בבגדד חיוניים גם לארצות הברית ויש להם תומכים גם בקרב הרוב השיעי בעיראק. אפילו הממשלה הפרו־איראנית בבגדד הייתה שמחה להיפטר מהמיליציות.
למשטר החדש בדמשק יש אינטרס עליון בשיקום הכלכלה הסורית ההרוסה. הוא חיסל את מקור ההכנסה העיקרי של אסד, תעשיית ייצוא סם הקפטגון, בעיקר לירדן, לסעודיה ולאמירויות. אם המשטר יתגלה כשוחר יציבות ושלום, למדינות אלה יהיה עניין להשקיע בשיקום סוריה – למטרות רווח, אך גם כדי למנוע את חידוש ייצוא הסמים. ישראל יכולה לתרום לשיקום הכלכלה הסורית בדרכים רבות, לדוגמה, בתחום ההשקיה. סוריה סובלת מהתייבשות קשה.
התרעות פיקוד העורף