בעשורים האחרונים אנו עדים לשינוי ניכר בגישתם של רבים מיהודי אמריקה כלפי ישראל. בקרב קבוצות מסוימות ניכרת ביקורת חריפה על המדיניות הישראלית, במיוחד בהקשר של הסכסוך הישראלי־פלסטיני. תופעה זו מעלה שאלות נוקבות.
קיימות מספר סיבות להתנכרות של חלק מהדור היהודי הצעיר. חלקן נובעות מבורות, משינוי אידיאולוגי או מגורמים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים.
חלק משמעותי מיהודי ארה"ב הם ליברלים המחזיקים בערכים אוניברסליים כמו שוויון, זכויות אדם וצדק חברתי. רבים מהם חיים בסביבה דמוקרטית וחופשית ומתקשים להבין את המורכבות הביטחונית והקיומית שבה נתונה מדינת ישראל.
במערכת החינוך היהודית בארה"ב, התכנים ההיסטוריים והפוליטיים הקשורים למדינת ישראל הולכים ומצטמצמים. התלמידים נחשפים לנרטיבים חד־צדדיים דרך התקשורת המערבית והאקדמיה האמריקאית, שבהם הסכסוך מוצג כמאבק בין מדינה חזקה ומדכאת (ישראל) לבין אוכלוסייה חלשה ונשלטת (הפלסטינים).
היעדר ידע היסטורי מעמיק, כמו הסיבות להקמת מדינת ישראל, ההיסטוריה של הסכסוך ומורכבות הטרור הפלסטיני, הופך אותם לפגיעים לפרשנויות פשטניות.
רבים מיהודי ארה"ב רואים עצמם קודם כל כאמריקאים ליברלים ורק לאחר מכן כיהודים. התרבות הפוליטית האמריקאית, הנוטה לתמוך במיעוטים ובתנועות שחרור, מתחברת באופן אינטואיטיבי לנרטיב הפלסטיני, שמציג את עצמו כמאבק לשחרור מעול הכיבוש הישראלי.
המדיה האמריקאית נוטה להציג את הסכסוך הישראלי־פלסטיני מנקודת מבט ביקורתית כלפי ישראל. תמונות של סבל פלסטיני, לצד היעדר הקשר היסטורי רחב יותר, משכנעים את הציבור כי הפלסטינים הם קורבנות של דיכוי מתמשך.
גם האקדמיה בארה"ב, במיוחד במחלקות למדעי הרוח והחברה, מושפעת מגישות פוסט־קולוניאליות, הרואות בישראל "מדינה קולוניאלית" שמדכאת את העם הילידי הפלסטיני.
עיתונאים פרו־פלסטינים בערוצי הטלוויזיה דואגים להביא לאולפן מרואיינים יהודים, סופרים, עיתונאים ומעצבי דעה, שמתייצבים לצד הנרטיב הפלסטיני ומוסיפים דלק לשנאה ההולכת ומתפשטת.
בנוסף קיימים ארגונים יהודיים פרוגרסיביים כדוגמת "J Street" (ג'יי סטריט), לובי יהודי־אמריקאי שמציג עמדה ביקורתית כלפי מדיניות ישראל. הארגון מקדם פתרון של שתי מדינות ופועל אקטיבית להגבלת הסיוע האמריקאי לישראל במהלך המלחמה.
ההצעה זכתה לתמיכת שדולת ג'יי סטריט, שפעלה מאחורי הקלעים ולחצה על סנאטורים להצביע בעדה.
לפי עמדת ג'יי סטריט, התמיכה של ארה"ב בישראל היא לא בכל תנאי", ציין תמיר, שהבהיר כי היהודים שג'יי סטריט מייצג תומכים בישראלים, "כפי שהם היו רוצים לראות את ישראל", ולא כמו שהיא בפועל.
ארגון יהודי בולט נוסף הוא "קול יהודי לשלום" - Jewish Voice for Peace (JVP) - התומך בפלסטינים, קורא להפסיק את הכיבוש, מביע תמיכה בתנועת ה־BDS, ומבקר בחריפות את ישראל.
מבחינת חלקם, הביקורת על ישראל אינה נובעת משנאה, אלא מתחושת אחריות יהודית מוסרית לקידום ערכים אוניברסליים. אחרים סבורים כי התמיכה בפלסטינים היא חלק מהמאבק נגד מה שהם תופסים כעוולות היסטוריות או עכשוויות שמבצעת ישראל.
בעוד רבים בקהילה היהודית רואים בביקורת זו כלי לתיקון ושיפור, אחרים רואים בה חציית קווים אדומים. תנועות כמו BDS נתפסות כאנטי־ישראליות ואף אנטישמיות בעיני חלקים רחבים בקהילה היהודית, הן בישראל והן בעולם.
כבר במהלך השנה האחרונה ראינו מפגינים מארגון קול יהודי לשלום שצעדו למשרדי איפא"ק ומחו נגד נבחרי הציבור האמריקאים שעובדים בשיתוף עם השדולה הפרו־ישראלית.
אחד ממארגני ההפגנה קרא במהלך הצעידה: "הציונות אינה מייצגת את היהדות, והדרישה שלי היא מפוליטיקאים אמריקאים לנתק את הקשרים עם איפא"ק ולהתייחס ברצינות רבה יותר לדרישה להפסקת אש מיידית וקבועה, כהתחלה לקראת שחרור פלסטין".
קול יהודי לשלום נחשב לארגון האנטי־ציוני היהודי הגדול בעולם, כאשר למעלה מ־60 אלף חברים פעילים ב־70 סניפים שונים ברחבי אמריקה. הארגון מתוקצב ביותר מ־4 מיליון דולר בשנה.
בשנת 2018 נכנס הארגון לרשימה השחורה של ישראל ונאסר על פעיליו להיכנס לתחומי המדינה. הארגון מככב מדי שנה ברשימת "עשרת הארגונים האנטי־ישראליים המובילים בעולם" של הליגה נגד השמצה.
בהפגנות הרבות המתקיימות באוניברסיטאות בארה"ב נשמעות שוב ושוב האמירות "מהים עד הנהר", שפירושן הפשוט הוא השמדת ישראל.
ולמרות העובדה כי עזה נשלטה בידי ארגון הטרור חמאס, עבורם כל פעולה צבאית ישראלית נראית כתוקפנות בלתי מוצדקת, בלי להבין את ההקשר הרחב יותר של הגנה עצמית.
הנרטיב הפלסטיני מדגיש את העוול שישראל כביכול מבצעת, וכאשר אותם יהודים צופים בדיווחים החדשותיים, הם פחות מודעים לסירוב הפלסטיני להכיר בזכותה של ישראל להתקיים, או לעובדה כי ההנהגה הפלסטינית דחתה הצעות שלום משמעותיות בעבר.
התמקדותם בצד הפלסטיני בלבד מטשטשת את מורכבות הסכסוך והופכת את ישראל לאשמה באופן מוחלט.
אסור לישראל להפקיר את הזירה ההסברתית ועליה להשקיע מאמצים בחיזוק הקשרים עם יהודי ארה"ב.
יש להרחיב את היקפן של תוכניות כמו "תגלית" ותוכניות חילופי נוער אחרות, ולהתמקד גם בהסברת המורכבות הפוליטית וההיסטורית של הסכסוך.
התרעות פיקוד העורף