התבלבלנו. ישראל הפכה לזירת התגוששות שבה כל צד פוליטי פוגע בעיקר בעצמו. הרפורמה המשפטית לא תחזיר את גוש הימין־חרדים אל מעבר ל־61 המנדטים, כמו שהמחאות והקמפיינים הפרסונליים נגד נתניהו לא יפילו אותו.
באותה נשימה יש לומר כי לממשלה הזאת, אם תשכיל שלא להפיל את עצמה, יש עוד כשנתיים לתקן מסלול. שנתיים שבהן מתנהל משפט נגד ראש ממשלה מכהן, משפט שלדעת רבים משמר את שלטונו והוא הדבק שמאחד את המחנה.
באופן פרדוקסלי, מי שבעד הפלת הממשלה צריך להפסיק לתקוף אותה, לתת לציבור את השקט הנדרש כדי לקבל החלטות לא מתוך מגננה; ומי שבעד הקואליציה חייב להפסיק להטריל אותה חדשות לבקרים. הממשלה הזו חיה על השנאה שניצתת כנגדה, והיא עשויה ליפול מאהבה עצמית ושכרון כוח של חלק ממרכיביה.
ברור כבר היום שהמפה הפוליטית בישראל לא תישאר כפי שהיא. כוחות חדשים יצטרפו, בריתות ייכרתו, מחנות ימותגו מחדש, אבל כל זה קוסמטיקה. ללא טיפול שורש בבעיות הליבה, המלחמות הפנימיות רק ישנו צורה.
התרעות פיקוד העורף