סיפור עתיק מספר על חכם סיני שהיה לו סוס יקר. יום אחד הסוס נגנב, וכל שכניו באו לנחם אותו על האבידה. החכם הביט בהם ואמר: "מי אמר שזה רע?".
למחרת מצא בנו של החכם את הסוס, יחד עם עוד ארבעה סוסים פראיים, והחזיר אותם לבית. שוב הגיעו השכנים, הפעם לברך אותו על המזל הטוב, אך החכם רק השיב: "מי אמר שזה טוב?".
כעבור כמה ימים נפל הבן כשניסה לאלף את הסוסים ושבר את רגלו. השכנים שבו לנחם, ושוב החכם ציין: "מי אמר שזה רע?". זמן קצר לאחר מכן פרצה מלחמה, וכל הצעירים גויסו לקרב – מלבד בנו הפצוע של החכם, שנשאר בבית וחייו ניצלו.
הסיפור הזה נוגע באחת הנטיות האנושיות הבסיסיות ביותר שלנו: הצורך לשפוט את המציאות. אנחנו אוהבים לחלק את העולם לשחור ולבן, טוב ורע, הצלחה וכישלון. אבל האמת היא שהמציאות מורכבת הרבה יותר, ובמקרים רבים אין לנו את הכלים, או הזמן, להבין את התמונה המלאה.
המציאות הישראלית, רוויית המורכבויות והדינמיות, מוכיחה לנו את זה פעם אחר פעם: גירוש הטרור הפלסטיני מלבנון נחשב בזמנו להישג, אך הוליד את עלייתו של חיזבאללה והציר השיעי.
ההתנתקות מעזה נראתה מהלך אמיץ ונכון, אך הפכה לקרקע פורייה להתחמשות חמאס ולטרגדיה של 7 באוקטובר. מתקפת חמאס הייתה אסון נורא, אך היעדר התיאום עם הציר השיעי בצפון אולי מנע אסון רחב הרבה יותר, והוביל לקריסתו של הציר.
קריסת הציר השיעי בצפון נתפסת כהצלחה כבירה, אך האם מי שימלא את הוואקום שנוצר יהיה פחות מסוכן? כתבי האישום נגד בנימין נתניהו, שנראו כהתחלה של שינוי, הובילו דווקא להקמת ממשלה שנתפסת בעיני רבים כרדיקלית ומזיקה.
חזרתו האפשרית של דונלד טראמפ לנשיאות נתפסת כהזדמנות טובה לישראל, אך מי יכול להבטיח שהיא לא תוביל בטווח הארוך לבעיות גדולות עוד יותר?
הצורך שלנו לשפוט נובע מרצון בתחושת ודאות. כשאנחנו אומרים "זה טוב" או "זה רע", אנחנו מנסים להשליט סדר בעולם כאוטי ולמצוא היגיון במציאות משתנה. אבל החיים אינם סטטיים. המציאות דינמית, ומה שנראה היום כהצלחה עלול להתגלות ככישלון – ולהפך.
אולי הגיע הזמן לאמץ מעט מהתבונה של החכם הסיני. להבין שכל אירוע הוא חלק מתהליך ארוך יותר, וששיפוט מיידי ומוחלט מקטין את היכולת שלנו לראות את התמונה המלאה. במקום להכריז על "טוב" או "רע", כדאי שנשאל: איך מתקדמים מכאן? איך אנחנו הופכים כל מצב להזדמנות לצמיחה?
החיים מלאים בחוסר ודאות, אבל דווקא בתוכה טמון הפוטנציאל לשינוי. אם יש דבר אחד שאפשר לקבוע בוודאות, הוא שהמציאות אף פעם לא נגמרת בנקודה שבה נדמה לנו שהיא נגמרת. כל סוף הוא גם התחלה, וכל "טוב" או "רע" הוא רק פרק בסיפור שעדיין נכתב.
התרעות פיקוד העורף