מישהו חייב לחטוף שיחה עם שר הביטחון, בהקדם. ממש בקרוב. לא יכול להיות שלא הסבירו לו את תפקידו, ואם כן, מוטב עכשיו מאשר מאוחר, אחרת זה יהיה אחרי ועדת החקירה. אופס. לא תהיה ועדת חקירה, שוב.
ועכשיו לגבי עצם הרעיון של הנזיפה. כאן הדברים אפילו חמורים יותר. ראש אמ״ן הוא המעריך הלאומי. מתפקידו לחבר ולהתיר ביחד את המידע המגיע אליו מצינורות המודיעין השונים, לאחר שהם עוברים סינון ועיבוד, ואזי הוא מתייצב לפני הרמטכ״ל וגם לפני מה שקרוי לאחרונה ה״דרג המדיני״ ומציג להם את הערכתו לגבי מצבה הביטחוני של ישראל, כמובן במיקוד על שאלת ״סבירות המלחמה״. כך היה מאז ומעולם.
המלאכה הזאת קשה מאין כמוה, מתוך כל המידע הנאסף ובאמצעות המוחות הטובים שמעבדים אותו, עדיין אין ניתן לקבוע בדיוק של 100% מה יהיה. הופתענו ב 1973, הופתענו ב 7 באוקטובר וגם בדרך היו לנו הפתעות, אבל לצד זאת היו אירועים שאכן התרחשו, ידענו להקדים מכה וידענו גם לסכל מהלכים של האויב. אמ״ן נחשב לשירות מודיעין מעולה, לצד שני עמיתיו ה״מוסד״ והשב״כ.
בכניסה ללשכתו של כ״ץ תלויות תמונות קודמיו, הוא מביט בהן בוודאי בכניסתו ללשכה ובצאתו ממנה. הוא יכול להיזכר מה קרה לכל אחד מקודמיו. חלק ניכר מהם נפרדו מהתיק בכאב ובמחיר ציבורי כבד. עליו להחליט כיצד יסיים הוא בבוא היום את תפקידו וכיצד ייזכר בזיכרון הלאומי. נזיפות במפקדי צה״ל לא ייקחו אותו רחוק מדי. זה רגע המבחן שלו.
התרעות פיקוד העורף