רעיון הטרנספר של תושבי עזה אינו רק בלתי מוסרי, הוא גם לא מעשי. האיש שטרם בנה את החומה שהבטיח בכהונתו הראשונה על גבול מקסיקו גם לא יצליח להעביר שני מיליון פלסטינים מעזה ולמצוא מי שיהיה מוכן לקלוט אותם. אולם, גם אם מאחורי רעיון העוועים אין אלא מילים ריקות, הנזק של השיח הזה רב.
הסכסוך הישראלי־פלסטיני זקוק למנות גדושות של תסכול כדי ששני הצדדים יבינו שגם אחרי סבב הלחימה הבא, כשייבש הדם והאבק ישקע, יישארו על הארץ הזו ישראלים ופלסטינים, שבסופו של דבר יצטרכו ללמוד לחיות אלה עם אלה.
רעיונות כמו טרנספר או בניסוח המכובס “הגירה מרצון” מחזקים את התקווה שהסכסוך ניתן לפתרון באמצעי כוחני חד־צדדי, במקום להביא להבנה שפתרון אמיתי דורש ויתורים הדדיים וקבלת נוכחותו של האחר.
על כן, בניגוד למטרתו המוצהרת של טראמפ – סיום הסכסוך – העלאת רעיון הטרנספר רק מחריפה את הבעיה. כשהתקווה המדומה הזו תיתקל במציאות, היא תוביל למרחץ דמים נוסף בין שני העמים. בדיוק כפי שקריאות של פלסטינים לגרש את היהודים “בחזרה לאירופה” שופכות שמן על מדורת העוינות.
האכזבה מהאשליה שמקדמים טראמפ ונתניהו עלולה להוביל לייאוש ולרדיפה אחר פתרונות אלימים יותר. דיבורי הסרק על טיהור אתני ירחיקו את ישראל מהסכם עם סעודיה, ובמקום להוביל את טראמפ לאוסלו כשהסכמי שלום נוספים באמתחתו, הם יובילו אותו להאג כפושע מלחמה.
הרעיון הרע הזה מתדלק את התעמולה נגד ישראל, מתדלק את כל הכוחות הקיצוניים בזירה, מחליש את מדינות ערב המתונות ומרחיק את הפתרון המדיני שאין בלתו.
התרעות פיקוד העורף