זה כבר עובר תחת הרדאר וכאילו לא אייטם, אבל בשגרה המטורפת שלנו ממשיך להתנהל בימים אלה משפט נתניהו.
התרגלנו למעטפות הביטחוניות שמפסיקות את הדיונים, לעובדה שהוא נאלץ לפגוש אישים חשובים בחדר צדדי לאולם הדיונים ולהתנגדויות הבלתי פוסקות והלא ענייניות של התביעה על כל בקשה מצד ראש הממשלה כולל בסוגיות ביטחוניות ובנושאים הקשורים לצנעת הפרט.
אבל המהות. מה עם המהות. על עצם התביעה, על התיק נגד ראש הממשלה, הראיות והטיעונים נגדו לשוחד.
הבוקר בידיעה קטנה בעיתון שסיקרה את המשפט האולי החשוב ביותר בתולדות המדינה הופיעה תגובה של נתניהו על כך שהודעה מטעמו על רצח הנערה שירה בנקי ז״ל נחשבה היענות חריגה על ידי הפרקליטות.
יש רגעים במשפט שאתה תופס את הראש ואומר על מה לעזאזל לקחו מדינה שלמה לחורבן הזה ועל מה רודפים בנאדם? על הזדהות וכאב על רצח הנערה היפה שירה בנקי? איזו תביעה בעולם שפועלת בצורה עניינית מחשיבה דבר כזה בכלל לראיה?
והדבר הבלתי נסבל עוד יותר זו העובדה שהשופטים מביעים כל הזמן התנגדות לדרישת ההגנה לעבור ידיעה ידיעה מתוך ה-315 ידיעות שהתביעה טוענת להיענות חריגה כשבזמן שעובר כל יום עדות מחדש אנחנו נחשפים לכך שכל הכותרות הגדולות על סיקור מוטה הן לא יותר מאשר עבודת דוברות רגילה.
זה לא יכול להיות האירוע, זה הזוי שהקרקס הזה נמשך בזמן שאנחנו נלחמים בשבע זירות וזה מופרך ובלתי נסבל שזה ממשיך להתקיים פעמיים בשבוע למשך שעות ארוכות בזמן שילדים ממשיכים לרוץ למקלטים ויש חטופים בעזה ובזה ראש הממשלה צריך להתעסק. הדבר הגרוע מכל הוא, שאין אף מבוגר אחראי שעוצר את הפיאסקו הזה שפוגע בראש ובראשונה רק בנו אזרחי מדינת ישראל.