כשדיכטר פרש מהשירות ויצא לאזרחות, הוא נכנס לפוליטיקה ועבר ממפלגת קדימה לליכוד. כיום הוא מכהן בתפקיד שר החקלאות וביטחון המזון בממשלת הליכוד. בתחום הזה יש לשר הרבה מאוד זרדים לקושש. רגע לפני חג הפסח 2025, ישראל היא השנייה בין המדינות המפותחות בעולם שאזרחיה חיים בחוסר ביטחון תזונתי. דיכטר, שהגיע לפוליטיקה כדי להיות שחקן משפיע ומשמעותי בתחום הביטחוני והמדיני, הפך להיות אחרון השתקנים במנזר. היו לו כל כך הרבה הזדמנויות לפעול בנחישות ולהוכיח לציבור שהוא בא לשרת את המדינה ולא את עצמו, ובכל אחת מהן כשל מחדש.
כך למשל בעניין ועדת החקירה הממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. כך גם בנושא חוק הגיוס – דיכטר אומנם טוען שעל כולם לשאת בנטל וקורא לגיוסם של החרדים, אך מלבד זאת אינו עושה דבר. היחיד בקואליציה שמביע התנגדות ברורה לחוק הוא יו”ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין. לשר יש הזדמנות לחבור לאדלשטיין כדי לקדם את הנושא, אבל דיכטר אומר א’ ועושה ב’.
נושא נוסף הוא הצבעתו של דיכטר פה אחד עם חברי הממשלה על הדחתו של ראש השב”כ רונן בר מתפקידו. זוהי הדחה של אדם שהקדיש את רוב חייו לביטחון המדינה, ומי כמו דיכטר יודע מה בר עשה בשנותיו בתפקיד וכמה הוא נתן למדינה. אך השר דיכטר הוא חלק מממשלה של שרים שמפחדים להביע את דעתם האמיתית, וגם אם הם מבטאים אותה, בסוף הם עושים סיבוב פרסה ומיישרים קו עם דף המסרים מבלפור.
כעת יוצאת הכנסת לחודש פגרה, עם סיום מושב החורף. זהו זמן לחשבון נפש. מגיעים לציבור נציגים שיבואו לשולחן הכנסת והממשלה בידיים נקיות מהשפעות זרות, במטרה לשרת את טובת הציבור כולו ולא את טובת עצמם.
התרעות פיקוד העורף