בצל הטראומה: השירות הציבורי זקוק לחוק יסוד - עכשיו | דעה

כזכור, כבר בימים שלפני המחדל והטראומה של 7 באוקטובר הבהבו לא מעט נורות אזהרה בכל הקשור לתפקוד השירות הציבורי ונשמעו התרעות חמורות בעניין קריסתו הצפויה. כל אלה לא נפלו על אוזניים קשובות. ודווקא בימים קשים אלה, שבהם המדינה ואזרחיה זקוקים יותר מאי פעם לשירות ציבורי מקצועי, איתן ואיכותי, המצב הולך ומחמיר. המהפכה המשפטית מתחדשת ביתר שאת והפוליטיזציה מתרחבת בגלוי ואוכלת כל חלקה טובה.

אם בעבר פוליטיקאים פעלו בעניינים אלה כגנבים בלילה, עכשיו זה נעשה לאור היום ובראש חוצות מתוך כוונה למחוק את הייעוץ המשפטי הציבורי ולסרס את שומרי הסף, ובכך לכרסם באדני המנהל התקין, האתיקה השלטונית ויסודות הדמוקרטיה הליברלית.

הקואליציה הנוכחית נמצאת בהילוך גבוה של הצעות חוק, וביניהן הצעת חוק יסוד חדשה (חוק יסוד לימוד תורה). ספר החוקים של המדינה כולל כיום 14 חוקי יסוד, כחוק יסוד הכנסת, חוק יסוד הממשלה, חוק יסוד הצבא וחוק יסוד השפיטה. ממשלת נתניהו והקואליציה הנוכחית מתעלמות מהצורך הדחוף בחקיקה מיידית של חוק יסוד השירות הציבורי. הכנסת הנוכחית לא השכילה עד היום לקיים אפילו דיון מוקדם בהצעת החוק שהונחה על שולחנה עוד ב־2015 (מעניין שבין יוזמי הצעת החוק לא היה אף איש ליכוד).

שיקום המדינה ואזרחיה מאסון 7 באוקטובר והמלחמה לא יכול להיעשות באמצעות שירות ציבורי שאינו מגייס לשורותיו כוח אדם מקצועי ואיכותי לאיוש עמדות מפתח ושדרה ניהולית. חקיקה זו נדרשת לא רק בגלל הצורך הקריטי של אזרחים פגועי מחדל ומלחמה לקבל מהמדינה שירות יעיל ומהיר. החקיקה נדרשת בגלל הצורך במדיניות מגובשת הנגזרת מחוק מסגרת, ולא בתגובות נפרדות, שאינן נקיות משיקולים פוליטיים, לבעיות שצצות ועולות. על תשתית זו חובה לרענן ולעדכן את הקוד האתי ולגבש מסגרת תפקודית־ניהולית בעלת זיקה מקצועית כלל־שירותית, בשונה מנאמנות לשרים ולמאווייהם האישיים.

בריבוי מינויים של מקורבים נחשפת שחיקה בתקינות של מִנהל, וזו מזיקה לעבודה עבור הציבור. בינתיים, לפי נתוני נציבות שירות המדינה, חלה ירידה משמעותית לא רק במספר המועמדים למשרות פנויות, אלא גם באיכותם. בד בבד מתקשות ועדות האיתור לקבל החלטות עקב חילוקי דעות בין חבריהן וחל עיכוב באיוש משרות בכירות חיוניות.

חבל מאוד ששירות הממשלה לאזרחים מעסיק מעט מאוד לא רק את השרים, אלא את השיח הציבורי ששקוע רובו ככולו בחוסר הוודאות הכללי ובבעיות המדיניות, הביטחוניות והכלכליות. אם לא יחול שינוי במציאות העגומה הזאת לא יהיה עוד מה להציל בשירות הציבורי בחלוף המשבר החמור ביותר מאז קום המדינה.