הפטפטת המופקרת במקומותינו מצוטטת ומועצמת כל העת על ידי אל־ג'זירה וגם על ידיי הרשתות הבריטיות והסעודיות - לצד תשדורות החולשה הפנימית המציפות את הסחף השלילי באירופה וסדקים, אמיתיים או מדומים, בקשר עם ממשל טראמפ. כל אלה לא מועילים לקידום ההסכם, שישראל משדרת, בניגוד לכל כללי המשא ומתן, עד כמה היא מייחלת לו. עכשיו. בכל מחיר.
ואילו שיטפון המלל הלא ממוקד באולפנים מתמקד בלית ברירה בהסתערות עקרה על מכפישי ישראל מבית, שקולם מהדהד בעולם הערבי, לצד החזרה הפטליסטית על המנטרה שאלף מילים אינן יכולות להתמודד עם תמונת ילד פצוע הזועק מכאבים בצל חורבות בית חולים, שפצצה עברית הוציאה מכלל שימוש. וכך נגררת ישראל למאבק אפולוגטי מובהק, מעמדת נחיתות במרבית האולפנים הזרים המתחפרים בעוינותם לישראל. זאת, במקום לתקוף - בנימוס, בקור רוח, אבל חזיתית, תוך הדגשת העובדות.
בתחילת השבוע התפרסמה ידיעה בכל אמצעי התקשורת כי צה"ל ירה והרג 30 פלסטינים שניסו להגיע למרכז החלוקה. דובר צה"ל הודיע שהנושא בבדיקה, שנמשכה שבע שעות. בינתיים, מרבית אמצעי התקשורת בעולם אימצו את השקר הבוטה של חמאס. התראיינתי באותו יום ל־BBC, וכשנשאלתי על תגובתי להרג העזתים על ידי ישראל, הצעתי להם לחכות לתחקיר המוסמך. הסברתי שאין כל היגיון בכך שישראל תירה בעזתים שהגיעו לקבל את המזון שישראל מחלקת, כאשר מצד שני חמאס פועל במוצהר להכשיל את פרויקט חלוקת המזון באמצעות הקרן האמריקאית.
ואכן, בסופו של דבר הגיעו הראיות לכך שחמאס הוא זה שירה בעזתים. אלא שזה קרה לאחר שהידיעה על ירי הישראלים שקעה עמוק בתודעת הציבורים במדינות המערב. את העזתים שהמשיכו לנהור למוקדי החלוקה זה הרשים פחות מאשר את האירופים המרוחקים. העזתים יודעים היטב מי מנסה לאפשר להם להגיע למוקדי חלוקת המזון החינמי ומי מנסה לשדוד אותו מהם כדי לספסר בשלל במחירים מופקעים.
האו"ם ושלוחותיו מצטרפים כמובן בקול גדול למקהלה המחרפת. אין לי טענה לדוברי הארגונים המסונפים לאו"ם, כפי שאין לי טענה לעובדי הצלב האדום בעזה, שאינו מתפקד, וכמובן להודעות המאולצות של החטופים שלנו. אבל הביקורת של האו"ם על הקרן האמריקאית המחלקת את המזון לתושבים ישירות, היא שיא החוצפה בהתחשב בעובדה שהאו"ם וארגוניו לא הצליחו, או לא ניסו להבטיח, שהסיוע לא יגיע לידי ספסרי חמאס.
לולא מתקפת 7 באוקטובר עזתי אחד לא היה מאבד את חייו. בכל רגע מאז ועד היום שבו חמאס היה מחליט להפסיק את פשע המלחמה המתמשך, להחזיר את החטופים ולפרז את עזה מנשק - אף עזתי לא היה נהרג יותר. לולא השתמשו באזרחים עזתים, ובהם ילדים, כמגן אנושי, ולו כל האזרחים שהוזהרו מראש לצאת מאזור המיועד להפצצה היו עושים זאת - מניין ההרוגים היה מצטמצם רק למי שנקלע לסיכול ממוקד של ארכי־טרוריסט.
תסמונת הגנרלים בדימוס
האמת צריכה להיאמר: כשנחשפים לבכירים לשעבר בשירותי הביטחון ובצה"ל באולפני הטלוויזיה למיניהם, אמירתו של טיבי מעוררת מחשבה שנייה: כיצד מערכות שהגיעו להישגים כה מופלאים, נוהלו על ידי אלה ודומיהם.
לא ברור מהיכן צץ הטיעון החדש הזה. אומנם ידוע לכל שכשמדובר בנתניהו הכל מותר, אבל הרי הטענה שרבים מטיחים בו היא הפוכה: נתניהו נדרש למסור את עזה לידי אבו מאזן, כי לשיטת המבקשים זהו האיום הכי גדול על חמאס, אך נתניהו מסרב - כי חמאס בעזה חוסם הקמת מדינה פלסטינית בהיעדר רצף שלטוני אחיד.
רק קהות חושים אחראית לכך שהאלוף יצחק בריק, החתום על מאמר המכנה את ראש הממשלה בעיצומה של מלחמה "נירון קיסר הישראלי", אינו מסולק מצה"ל תוך שלילת דרגותיו ומועמד לדין פלילי בגין "העלבת עובד ציבור", בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין, עבירה שהעונש בגינה הוא עד חצי שנת מאסר. בריק כמו הגיש לפרקליטות על מגש של כסף את יסודות ההרשעה, כשהשתמש בהגדרה המעליבה "נירון קיסר הישראלי" במאמר בעיתון שבריק יודע שנתניהו רואה, והמתייחסת לתפקודו כאיש ציבור.
התרעות פיקוד העורף