כמי שעוסק במשך יותר מעשור בתקצוב מערכות חינוך חרדיות ובאחריות עליהן, אני מזהה נקודה שהציבור אינו מבין: כל הדיונים על חוק הגיוס אינם רלווטיים לרוב החרדים. גם אם נצליח, ורבים מתוך 90 אלף המשתמטים הנוכחיים יתגייסו, הדבר נוגע לחלק קטן מהמשפחות החרדיות. לעומת זאת, תקצוב וחינוך נוגעים לכולן.
להלן דוגמאות: תקציב האברכים החרדים עמד בימי ממשלת השינוי על מעט יותר ממיליארד שקל בשנה. התקציב הזה הוגדל בממשלה הנוכחית ל־1.7 מיליארד, ובעקבות הוצאת צווי הגיוס ופקיעת חוק הגיוס הקודם הוא נמצא בירידה מתמדת. בקרוב התקציב יירד אל מתחת למיליארד שקלים, ובכך יסמן את הכיוון הכללי של מצב תקציבי האברכים: ירידה מתמדת.
בזכות מאבק שניהלתי עם ח"כ מיקי לוי בוועדה לביקורת המדינה, בצד עתירות לבג״ץ של ארגונים כמו התנועה הרפורמית וחדו״ש, והיזם ישראל קרויזר, וכן הנחיות הייעוץ המשפטי לממשלה – זה לא קרה. זו המכה הקשה ביותר לציפיות החרדים. לאחרונה התחלנו במהלך של הורדת התקציבים מתחת ל־3.5 מיליארד שקלים, על רקע כשלים ואי־סדרים ברשתות אלה, שהוכחנו את קיומם בוועדה לביקורת המדינה.
כל אלה מבטאים את כישלון הפוליטיקאים החרדים, ומביאים את מפלגותיהם לתחושה שאין להן מה להרוויח יותר בממשלת נתניהו. מכאן, קצרה הדרך לבחירות ולחלוקה מחדש של הקלפים הפוליטיים בישראל, ולאחר מכן לשינוי גורף, שעוד יגיע, במערכת החינוך.
התרעות פיקוד העורף