ערב איתו ייראה כמו פרזנטציה שאליה הגיע רק המומחה לאסטרטגיה, בעוד איש הקריאייטיב נתקע במעלית. ארוחת הערב תהיה מושלמת, בחירת היין תשקף הבנה אבללא פלצנות, הוא יאסוף את החשבון, כולל הטיפ, כמו ג'נטלמן והכל ייראה מושלם עד שתציעי לקנח בדרינק אצלך בדירה. אחרי חצי שעה של ישיבה על הספה שלך, כשכל מה שתרצי יהיה שיפסיק לדבר ויתחיל לעשות, הוא יגיע רק לשלב הטיעונים.
מכרה רווקה סיפרה לי פעם על מישהו שנדמה לה שהיא מאוהבת בו, בסתר. הוא מתאים לכל המשבצות: נראה טוב, מרוויח לא רע, חביב להפליא. "נו", הקשיתי, "לא מתאים לך לחכות". "יש בעיה", היא הסבירה, "הוא היה פעם עם החברה הכי טובה שלי". "אז היא לא מרשה?". "היא? כבר נשואה ואמא לילד, שכחה אותו מזמן". "אז איפה הבעיה?". מסתבר שעל פי עדות ממקור ראשון, הבחור נוהג לשבח את עצמו ללא הרף בזמן הסקס, ולומר לפרטנרית עד כמה היא בת מזל שגבר חתיך ומצויד היטב (הטרמינולוגיה שלו שונה, אני חוסך אותה מכם) שכמוהו, מבלה איתה במיטה. אכן, הסכמתי, בעיה: זה בסדר להתאהב בגבר שעלול לאהוב יום אחד מישהי אחרת (במילים אחרות: כולנו), אבל זה ממש חסר סיכוי להתאהב בבחור שתמיד יאהב מישהו אחר יותר ממך: את עצמו.
ההיא הייתה חברה שלו לתקופה קצרה, האחרת הייתה "ידידה עם הטבות", השלישית ידידה בלי הטבות (ובינינו, היא המסוכנת מכולן). זה בסדר שהוא גלוי איתך לגבי העבר שלו, הבעיה היא שהוא לא שינה פאזה, אלא רק לקח הפסקה: נמאס לו מעוד לילה שסופו קצת מטושטש משתייה, מהריקנות בבוקר שאחרי - ואת, עם החיבה שלך לכתוב על פתק קטן שמוצמד למקרר את כל מה שצריך לקנות בסופרמרקט - את נראית לו פתאום סקסית. אלא שלסקסיות הזאת יש תאריך תפוגה: כשאת תזיעי בחדר הכושר בניסיון נואש להשיב לגוף שלך את הגזרה מלפני הלידה, הוא יזיע עם המדריכה שנראית בדיוק כמו הברמנית שזה עתה חייכה אליו.
כי גם הטובים שבינינו יגידו כל דבר כדי לכבוש אותך, ואחרי זמן מה את אותם דברים בדיוק כדי לכבוש מישהי אחרת. כי תמיד נעדיף משחק מהצ'מפיונס-ליג על בילוי זוגי. כי נשכח לסגור את הפה כשלפריים תיכנס מישהי צעירה ושווה ממך. כי בחיים לא נעשה כסף כמו שנדמה לך. בקיצור, אם לא הבנת עד עכשיו, אנחנו פרטנרים נוראיים, והדבר היחיד שמציל אותנו הוא שאם יש משהו שמפחיד אותך יותר מאשר לחיות כל חייך עם אחד מאיתנו, זה רק לבלות את שארית חייך בלי אף אחד מאיתנו.
התרעות פיקוד העורף