בבחירות לכנסת ה־ 19 הלכנו לישון עם שמונה מנדטים לאין עתיד ולמחרת הלכנו לישון עם 19 מנדטים. פעם אחת טלפנו אלי ממטה סוקרים וביקשו לראיין אותי. הבטחתי שאני מצביע לרק"ח. שאלו מדוע. אמרתי שדב חנין פרלמנטר מצוין, ובכלל הערבים מארחים אותי יופי והאוכל ממש טעים. הסוקרת נורא התרשמה, אבל היא לא יודעת שאיני טורח להגיע לקלפי בכלל. זה לא מעניין אותי, מפאת הידיעה שיממה אחרי תוצאות הבחירות, הנבחרים בזים לי שבכלל בחרתי בהם. ואז כל ההבטחות אינן קיימות.
ומה הבשורה שמביא איתו משה כחלון? לנהל מדינה זה כמו לריב עם שלוש חברות סלולר? עד שהוא ילמד מי נגד מי, איך, למה ומדוע, נעבור שנתיים ונלך לעוד בחירות. מרוב ייאוש בגלל המצב כאן, אנשים ממציאים להם מנהיגים שבטוחים שהם יכולים, אבל הם ממש לא. אם בגועליציה החדשה תהיינה שש־שבע מפלגות, כדי להגיע ל־ 66 ח"כים, מה תהיה רמת הסחיטה של כל אחת מהן? מדוע זה לא מופיע בסקרים, הסחיטה הזאת?
בקיצור, מה שהיה הוא שיהיה, ולא משנה איזה שרלטן ינצח בבחירות לכנסת ה־ 20 . אנחנו נאכל את הלקרדה, הוא לא יראה אותנו ממטר רץ, והסוקרים מקווים שזה ייגמר מהר. הכנסת ה־ 21 כבר בפתח.
התרעות פיקוד העורף