ממשלת הוואקום: איך המשק יתפקד בשלושת החודשים הקרובים

על רקע הוואקום השלטוני ניתן להבין את התערבותו של עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, במאבק על משק הגז. גם אם חוות דעתו תקדם במשהו את שאיפתו לתפקיד היועץ המשפטי הבא לממשלה, היא עדיין מעוררת תמיהה. בוואקום שלטוני יכולה להרשות לעצמה אורית פרקש, מנהלת רשות החשמל, לחרוג מסמכותה (שעיקרה קביעת תעריפי החשמל), ולחוות את דעתה על העלות לאזרחים שיגרום מונופול הגז במבנה הנוכחי.

מכאן קצרה הדרך להבין את הסיבה להחלטה חסרת התקדים של עו"ד דיוויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, התוקעת את משק הגז עד להודעה חדשה.

מדוע בכל זאת התהפך? כנראה שאחד מיועציו הקרובים הסביר שמוטב שלא יישא על גבו את הצלב ויחפה על מחדלי הפוליטיקאים והרגולטורים האחרים. תפסיק לשחק את המבוגר האחראי ותן לדרג הפוליטי לשבור את הראש במקומך, הומלץ לו. גילה לא עמד בלחצים וקרס.

בדיעבד התברר שההסברים שסיפק לעמדתו המקורית השוללת את פירוק המונופול היו נכונים: סוגיית הגז עלולה להיגרר לבית המשפט ואספקת הגז העתידית תיפגע ללא הסדר חלופי. ספק אם למשק הגז יכנסו שלושה מתחרים חדשים, כפי שפנטז שלשום בכנס כלכליסט הממונה על התקציבים אמיר לוי. באוצר שללו עד היום פיקוח על מחירים מחשש לבריחת המשקיעים. עכשיו הם מייחלים למתחרים חדשים. אשראי המאמין.

אז מה יקרה בימים, בשבועות או בחודשים הקרובים? גילה אמר מה לא, אבל הוא לא סיפק שום פתרון כי זה באמת לא תפקידו. בשבוע הבא תגובש מתכונת הפעולה של מעין ועדה מייעצת בראשות יוג'ין קנדל, שמונה על ידי נתניהו למציאת מתווה פשרה בסוגיית הגז. נתניהו נכנס לעניינים בעקבות לחץ שהופעל על ידי פקידי ממשל אמריקאים, שטענו כי שינוי חד צדדי ורטרואקטיבי של כללים אינו מקובל בעולם העסקים המערבי.

עמדת שותפי קידוח לוויתן ותמר אינה עשויה מקשה אחת. תשובה הוא משקיע פיננסי המעוניין לראות את הכסף כאן ועכשיו. בעבר המליץ להכניס כשותפים לפרויקט את הרוסים. נובל התנגדה וטוב שזה לא קרה. תארו לכם כיצד הייתה נראית שותפות הגז עם מדינה שספגה עיצומים מהמערב.

ולסיום, אי אפשר בלי קצת פוליטיקה. ח"כ שלי יחימוביץ, שהתייחסה לטענות תשובה ושותפיו כאל יללת הקוזק הנגזל, תחגוג ביום שני כינוס חירום של הכנסת. הדיון לא יעסוק ביוקר המחייה, בדוח העוני, בשחיתות הפוליטית או בהידרדרות בעזה. מדובר בפרשת השבוע של הגז, שיכולה לשמש במה לסחיטת עוד מספר אמירות פופוליסטיות. הרי בשביל זה התכנסנו כאן.

גילמן מוסיף: "ועדת ששינסקי כבר שינתה את חוקי המיסוי בדיעבד. מסתמנת תופעה מסוכנת שאם אתה מפסיד קוראים לכך אידיוט, ואם אתה מרוויח אז אתה גנב. אני לא רואה במצב זה את המשקיעים עומדים בתור".

"יש להם השפעה בעלת השלכות שעלולות להיות מרחיקות לכת. אני מעריך שעוד נשמע מהממשל האמריקאי. הם לא אוהבים צעדים כאלה וחרדים ובצדק לאינטרס החברות הרב-לאומיות שלהם. אם משנים מהלך רגולטורי שמשנה באופן לא הוגן את כללי המשחק, הם מגיבים מיד".

4. זהות הגנובה

השבוע חוויתי את אחד הסיוטים שממנו חושש כל צרכן מחשב בסיסי. האקר הממוקם כנראה באחד המקומות הנידחים בעולם השתלט על תיבת האימייל שלי, גנב את זהותי והחל לפעול בשמי. כמובן שהוא לא עזר לי להשלים את הטור, אלא ניסה לנצל את הזהות הגנובה לסחיטת כסף. הוא שיגר מייל זהה לאלפי הכתובות שאיתם הייתי מכותב וטען בשמי שנתקעתי בלימסול שבקפריסין, איבדתי את הארנק, את הדרכון ואת כל חפצי האישיים.

מספר מסקנות: קודם כל מרענן לדעת שרבים עדין מוכנים להתגייס אם חלילה אתקע בצרה אמיתית. שנית, השירות כחייל קרבי מייצר חברויות ההולכת לאורך כל החיים. מה שחשוב באמת הוא כיצד מקטינים את ההסתברות לתקלות כאלה. לשימוש בערכת התגוננות לא צריך להיות מומחה סייבר. המדריך הווירטואלי של גוגל הסביר שחיוני לייצר סיסמה מורכבת שאינה ניתנת לפיצוח בשום מנוע חיפוש המתמחה בניסיונות פישינג רנדומליים.

לעולם אסור להעביר את הסיסמה לאף אחד. הגורמים המוסמכים שנמצאים איתנו בקשר שוטף לא יעזו לעולם לבקש סיסמה, ומי שמבקש הוא נוכל פוטנציאלי. ולבסוף, מרגע שהמחשב הפך לחלק בלתי נפרד מאתנו, בשארית חיינו אנחנו חייבים ליצור כפילים ולגבות את כל הפעולות.