סיבוב ז' בגביע המדינה אמור היה להיות חגיגה ל"אורדונים", אוהדי הפועל ר"ג. על אף היותנו קבוצה זניחה בכדורגל הישראלי, הנפנו פעמיים את גביע המדינה, בשנים 2003 ו־ 2013, בניצחונות מייגעים שסחטו מאיתנו אנרגיה לשנה נגד קבוצות עדיפות עלינו בכמה דרגות. אבל סיבוב ז' השנה הפגיש אותנו עם קבוצה מליגה א', הפועל גבעת אולגה, באצטדיון וינטר. אין לנו אצטדיון ביתי, אף שהמועדון מייצג שתי ערים מבוססות למדי (ר"ג וגבעתיים), ואף שרוששנו את ההסתדרות עשרות שנים, את מועצות הפועלים, וגם את קופת העירייה, בתקופתו של אורי עמית.
אנחנו הומלסים. אבל טוב לנו להיות אנדרדוג עני ולתעב את העשירים מתל אביב. מה גם שראיס אל־בלדייה של רמת גן, הגאון בפיזיקה גרעינית, במעצר בית, והראיס השני אולי יהיה פעם, אולי לא. אבל תמיד צריך לקוות. הקללה הכי חמורה של "אורדון" היא "גרמני", והיא תמיד מתייחסת למכבי תל אביב. לדוגמה: אם הפועל ר"ג בכדוריד הייתה מנצחת את רמה"ש בשמינית גמר הגביע, היה לנו מפגש עם "הגרמנים", שהם כמובן אלופי המדינה. אבל השכלנו להפסיד לרמה"ש, וכך לא פגשנו ב"גרמנים".
האמת, לא נעצבתי, כי הם היו נותנים לנו חזק בראש, ורמת השנאה והתיעוב כלפיהם הייתה עולה פלאים. ניסיתי להסביר את הסוגיה לכיפוש, אבל היא הביטה בי כלא מאמינה, ושאלה אותי מתי אני מסיים להיות פיטר פן ומתחיל לתפקד כאב לבנות ובעל. ואז היא אמרה "תחליש את הקול בטלוויזיה, הפועל ר"ג זו לא קבוצה, ונדב יעקבי משדר את המשחק כאילו זו גרמניה". נדהמתי גם מהבקיאות אבל בעיקר מהחוצפה, אבל כיפוש נורא מסכנה. היא סובלת ממיסופוניה, מחלה חשוכת מרפא. ללוקים בה יש שמיעת יתר.
אם שעון מעורר מצלצל ב־ 06:00 אצל השכנים ברחוב המקביל, היא מתעוררת. אני לעומתה מעולם לא שמעתי שעון מעורר, אזעקה או יציאה של פגז משום סוג, בכל עוצמה ובכל שעה, גם אחרי 15 שעות שינה. פלא שאני מדבר עם חברים בטלפון ב"פשה פהוכה" וגם בלחש, בביתי שלי? היא הרי שומעת הכל. אז התחפשתי לציפק'ה פיט־פוט ונהייתי דיפלומט. תגידי כפרה, למה שלא תצאי עם חברה ותתני לי ספייס? "הא, אתה מגרש אותי בשביל קבוצת כדורגל?". אולי, אבל זה לזמן קצר, ואל תשחקי איתי על זמן, אני המצאתי את זה לפני שהורייך במרוקו התלבטו בין פריז למושב. אז תשקרי שאת אוהבת אותי ולכי מצאי לך חיים. בעשר דקות היא התארגנה, ואני נשארתי לבד עם הקבוצה פח שלי, שג'יעג'עה מול הפליטים מאולגה.
התרעות פיקוד העורף