מלחמות שבטים: מה יקרה אם קטאר וחמאס ייפלו לזרועות איראן?

מניין אזרחיה של קטאר נמוך ממספרם של תושבי חיפה. אבל בעשור האחרון מיצבה הנסיכות את עצמה היטב בתפקיד הבת הסוררת של העולם הערבי. היא לא המציאה דבר. הכל למדה משכנתה סעודיה. אחד ממנהגיה הוא לטפח יחסי חיבה עם קיצוניים. ארגון אל־קאעידה בסוריה, למשל, נהנה שנים מכספי הגז הקטארי. לא בשל דו־פרצופיות היא עושה את כל זה, אלא מתוך תבונה של עכברי כפר. אם תתיידד עם הבריון השכונתי, ובמיוחד אם תתמוך בו כספית, טובים הסיכויים שלא יפעל נגדך. פלירטוט עם ארגוני ג'יהאד הוא פוליסת ביטוח מפני רעתם.

למעטים ידוע מה היה הפתיל שגרם לסעודיה להשתולל. התיעוב ההדדי, האישי, בינה לשכנתה הקטנה ידוע, והוא הלך והחמיר בעידן הצעירים. את קטאר מנהיג זה ארבע שנים השייח' תמים בן חמד, בן ה־37; בראש הממלכה הסעודית עומד אומנם המלך סלמאן, אבל מי שמנהל אותה בפועל הוא בנו מוחמד, ברנש עצבני בן 32. משהו קרה ביניהם בשבועות האחרונים, שהצית מלחמת שבטים.

קטאר היא התומכת הגדולה ביותר של תנועת חמאס. שם מתגורר ח'אלד משעל, וחבורה נכבדה מאנשי הלשכה המדינית, לצד ותיקי הזרוע הצבאית. בישראל שמחו לא רק בשל הצרה שנחתה על קטאר, אלא בעיקר בגלל ההשלכות על חמאס. כמה מאנשי התנועה המתגוררים בקטאר נאלצו לעוזבה השבוע ולמצוא לעצמם בירה אחרת. איש מהם לא גורש. בחושיהם החדים הבינו אנשיו של משעל, כי אמם המאמצת נאנקת תחת לחץ כבד, וארזו את המזוודות ביוזמתם. הם נסעו למלזיה, ללבנון ולעזה. אז יש טובים ויש רעים, והרעים אכלו אותה.

נו, היכן הבעיה? הבעיה היא, שעולם ערכים שבו הכל שחור ולבן מסמא את העין ועלול להפתיע. כזו עלולה להיות ההפתעה שקטאר הכינה לסעודיה, ובעצם לכולנו, למקרה שהמשבר יחמיר. ביום שני עם שחר, לאחר שסעודיה וגרורותיה הערביות ניתקו עמה את היחסים, הבינה קטאר לאיזו צרה נקלעה. השכנות הסוניות - סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין - בעצם הטילו עליה מצור. הן חסמו את נמלי האוויר, הים והיבשה שלהן בפני כל מטוס, משאית או ספינה קטארית, וסגרו את רוב שעריה לעולם. הן לא הותירו בידיה ברירה, אלא לפנות לאיראן. קטאר פנתה למכריה בטהרן, ואלה הגיבו במאור פנים. הוסכם ביניהן, כי משלוחי ציוד, מזון ואספקה ינחתו בשדות התעופה ונמלי הים של איראן, ומהם לדוחא.

סעודיה, שמנהיגיה התקשרו השבוע לכל מנהיג ערבי ותבעו ממנו להכריז מיד על ניתוק יחסים עם קטאר, עלולה לגלות שהמהלך כולו היה ירייה ברגל. קטאר איננה אויבת נצחית של ריאד, היא בסך הכל בת סוררת. אף על פי שהיא מגלה עצמאות מדינית ומסרבת לציית לכל גחמה סעודית, ברוב הסוגיות החשובות פעלו שתיהן יחד. בראשן המלחמה בסוריה, שבה הן שפכו מיליארדים כדי לממן פלגים שיילחמו במשטר דמשק. אם תלחץ סעודיה יותר מדי, תזיק לכלכלתה של שכנתה ותשלול ממנה חמצן, לא תהיה לקטארים ברירה, אלא ליפול לזרועות טהרן.