מחר (שלישי) חמישים אלף חברי מפלגת העבודה ילכו בשיא החום להצביע ולבחור את ראש המפלגה. רוב המועמדים רציניים, מנוסים ועתירי זכויות אבל עמיר פרץ מתעלה על השאר ויזכה בתמיכתי. זאת מכיוון שלאורך הקריירה הציבורית שלו הוא הציג סדר עדיפויות ברור שבבסיסו שוויון ערך האדם. מבין כל המועמדים הוא מייצג את עמדת השמאל הציוני באופן המובהק ביותר, הוא לא מגמגם ולא מתנצל. בכל תפקיד נשאר אמיץ ועקבי בעמדותיו והראה עמידה איתנה בעד האדם העובד ונגד חברות הקבלן. בעד פתרון שתי המדינות ונגד המשך השליטה על עם אחר. בעד הדמוקרטיה ונגד שלטון ההון.
נדמה לי שהיה זה בן גוריון שאמר פעם "למנהיגים יש את היכולת להעריך ואת האומץ לבצע". במבחן זה עמיר פרץ הוא דוגמה למנהיג. עוד כשמעטים, אפילו בחוגי השמאל, קראו לפתרון שתי המדינות עמיר היה שם ואמר שמדינה פלסטינית עצמאית היא אינטרס ישראלי. במישור זה יש לציין גם את תרומתו לשינוי תפיסת הביטחון של ישראל: כשר ביטחון דאג להוספת תשתית חזקה של הגנת העורף (כיפת ברזל) לצד המשך ההרתעה התקפית. מהלך זה צמח מתוך הבנה שכל מלחמה עתידית תכלול גם את העורף. מפנה זה מאפשר היום למקבלי ההחלטות אורך נשימה בניהול עימותים והלכה למעשה מציל חיים. רק היום, ומוטב מאוחר מאשר לעולם לא, מודים בכירי מערכת הביטחון בתרומתו. בזכות שינוי זה אלפי אנשים עברו בשלום את 'צוק איתן'.
במישור הכלכלי עמיר הלך נגד הזרם מול "מיטב" הכלכלנים שטענו שהעלאת שכר המינימום תביא לקריסה במשק, ויצא מנצח. הוא הנהיג את המהלך, בזכותו עשרות אלפי משפחות הצליחו להרים את הראש מעל המים, מה שהביא גם לצמיחה ולא פחות חשוב מכך לשינוי קונספציה בנוגע לתפיסת הכלכלה הישראלית. גם חוק פנסיה חובה שעמיר חוקק ושקול לחוק בריאות עובדים ממלכתי, הוא היסטורי ופורץ דרך, בזכותו לכל עובד בישראל יש פנסיה. בניית מבנה חברתי שדואג לציבור היא גם חלק מהיכולת שלו להביא מצביעים נוספים למפלגת העבודה.
התרעות פיקוד העורף