לחזור בשלום: הגיע הזמן שהמדינה תשנה את יחסה לרוכבי האופנועים

החלפת צבע הסימון בכביש והורדת המע"מ ברכישת אביזרי בטיחות יכולות לעשות את ההבדל בין חיים למוות. כעת, על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לחשב מסלול מחדש

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
אופנועים בתל אביב
אופנועים בתל אביב | צילום: פלאש 90
2
גלריה

עלייה חדה כזו אינה מקרית, וכפי שהורגלנו, האצבע קלה בכל הקשור לגורם האנושי ככזה שאשם בתאונה. הורגלנו להאמין שרק הנהג אשם בתאונות הדרכים, אלא שהמדינות המתקדמות בעולם כבר הבינו שתליית האשם בגורם האנושי הנה גישה חסרת אחריות, שטחית ומיושנת שמסירה ממקבלי ההחלטות אחריות, אך לא באמת תורמת לצמצום מספר הנפגעים בתאונות הדרכים.

מדינת ישראל מפקירה את רוכבי האופנועים והקטנועים שלה. אני אומר זאת באמונה שלמה. רוכבי הדו־גלגלי הם אוכלוסייה קטנה יחסית, ובעיקר כזו שחשופה לתאונות דרכים. במקום לשמור על הרוכבים נטולי הגנת השלדה, חגורות הבטיחות וכריות האוויר, המדינה מזניחה אותם ולמעשה מתנערת מאחריותה הבסיסית להגן עליהם.

הדוגמאות לכך רבות ומקוממות יחדיו. נהגי כלי הרכב הפרטיים לא מודעים לכך, אבל צבע הסימון שבכביש גורם לכלי רכב להחליק כשהכביש רטוב. עצירה פשוטה במעבר חציה ביום גשם, אפילו במהירות נמוכה, הופכת לפעולה מסוכנת שגורמת לאיבוד שיווי המשקל של האופנוע. מעקות הבטיחות שבצדי הדרך, אלו שתפקידם למנוע מכלי הרכב לסטות מהכביש, הם האויב הגדול של הרוכבים. מתכנני המעקות והכבישים רואים לנגד עיניהם את המכוניות, אבל מתעלמים מכך שיש גם אופנועים בכביש. עמודי מעקות הבטיחות הופכים לגיליוטינה שקורעת ומשפדת את מרכז גופו של הרוכב כשזה מחליק ומתנגש בהם.  במקרים הקלים זה מסתיים בקטיעת גפיים, אבל ישנם רוכבים רבים שמזלם לא שפר עליהם, ומעקה הבטיחות גזר עליהם גזר דין מוות.

שר התחבורה ישראל כ"ץ. על משרדו לחשב מסלול מחדש. צילום: פלאש 90
שר התחבורה ישראל כ"ץ. על משרדו לחשב מסלול מחדש. צילום: פלאש 90 | שר התחבורה ישראל כ"ץ. על משרדו לחשב מסלול מחדש. צילום: פלאש 90

דוגמה נוספת וחסרת רגישות היא מחירי הקסדות, המגנים ומערכות הבטיחות. רוכבים רבים שהפרוטה אינה מצויה בכיסם ייאלצו בעל כורחם להגן על עצמם בעזרת ציוד זול ואיכותי פחות. במילים אחרות: המדינה לא מנגישה את אביזרי הבטיחות לרוכבים. בשנים האחרונות ניתנות הטבות והקלות במס לנהגים שרוכשים אביזרי בטיחות מצילי חיים לכלי הרכב הפרטיים. נכון עושה המדינה שמעודדת כלי רכב בטיחותיים יותר, אבל מדוע רק לנהגי הרכב הפרטי?

מדוע לא להוריד את המס לרוכבים ברכישת קסדות, מגנים ומערכות בטיחות כמו מערכת נגד נעילת גלגלים או מערכת בקרת משיכה שתפקידה לשמר אחיזה מרבית של הצמיגים את הכביש? מה טובים חייהם של נהגי הרכב הפרטי המוגנים בשלדת ברזל מחייהם של רוכבי האופנועים והקטנועים?

השינוי חייב להתחיל בלקיחת האחריות והפסקת הטלת האשמה על הרוכבים בתשדירי פרסום חסרי תכלית והבנה שגם הם משתמשי דרך לגיטימיים. רק כך יוכלו מאות אלפי הרוכבים לחזור הביתה בשלום. זה בסך הכל מה שהם מבקשים: לחזור הביתה בשלום.

תגיות:
משרד התחבורה
/
אופנועים
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף