הערכת המודיעין כוללת נתונים, ניתוחים ודגשים רבים, ולכן אחד מהאתגרים של מחבריה הוא "ברירת המוץ מן התבן", כדי שיוכלו להציג ממצאים ממוקדים. אולם הגורמים השונים מתמודדים גם מול שני אתגרים משמעותיים נוספים, שבהם הם פחות עוסקים בתהליך גיבוש ההערכה המדוברת, ועליהם אני ממליץ להם לתת את הדעת.
הראשון, הקשר בין הערכת המודיעין המוצגת לבין תהליך הקצאת המשאבים להם. לדרג המדיני דגשים בנושאים רבים וצורכי המדינה מגוונים, כולל בסוגיות שאינן ביטחוניות. לפיכך, על ראשי הארגונים השונים להפוך את התהליך השנתי לפלטפורמה שתאפשר לדרג המדיני להבין את האיומים - אך גם ההזדמנויות הביטחוניות שבפניהן ניצבת המדינה - וכפועל יוצא מכך לאפשר השקעת משאבים מושכלת ונכונה.
השני - שנועד בעצם לאפשר את הראשון: איך בזמן קצר יחסית המוקדש להצגת ההערכה (מספר שעות) מייצרים מסד של ידע שיאפשר לקבל החלטות מושכלות. הרי כיצד יכול השומע המוצף בנתונים וצופה ב"מטח" שקפים להבחין בין עיקר לטפל, להתמקד במשמעויות מרכזיות ולהחליט מתוך הצגה כוללת רב־ממדית ורב־גזרתית מה חשוב, מה דחוף וכדומה?
מניסיון רב־שנים באירועים משמעותיים נראה היה כי לעתים תדירות הדרג הביטחוני והמדיני הופתע מהם ולא זכר שהם הוצגו כאירוע אפשרי/מתהווה. מתחקור אירועים אלו עלה כי דרג מקבלי ההחלטות - העסוק וטרוד בנושאים רבים ומגוונים - התקשה לזכור ולהבין את כלל המידע הרב שהוצג בהערכות המודיעין השונות ואת המשמעויות הנובעות ממנו.
להתמודדות עם אתגרים אלו באופן שבו הערכת המודיעין השנתית תהפוך מהצגה (חשובה כשלעצמה) לנדבך מרכזי בקבלת ההחלטות בישראל נדרשת מודעות של הגורמים השונים לפוטנציאל הגלום בתהליך, נדרש עיסוק רב בהפשטה ובוויזואליזציה של המידע המוצג, ונדרשות שורות תחתונות חדות, תמציתיות וברורות.
המלצות נוספות לסיום: כדאי להציג למקבלי ההחלטות את אזורי אי־ההסכמה בין הארגונים, אם ישנם; וכמו כן, לפרט היכן אנו סובלים מפערי מידע וכפועל יוצא מכך מהם קשיי ההערכה המרכזיים. מימוש דגשים אלו יסייע לדרג המדיני להפיק את המרב מתהליך חשוב זה, ובתקווה שגם ההחלטות הנכונות יתקבלו בזכותו.
התרעות פיקוד העורף