מבחינות רבות, בטח מבחינה מודיעינית, למערכת הביטחון נוח יותר להתמודד עם התשתית הממוסדת. תהליכי ההכנה לקראת הפיגוע: האימונים, גניבת רכב, רכישת הנשק , חיפוש אחר דירת המסתור, כל זה כמובן דורש מימון וכל התהליך הזה חשוף למודיעין שלנו הרבה יותר, בטח בתקופה שהרמה המקצועית של החוליות הולכת ויורדת כתוצאה מפעילות צה"ל והרשות הפלסטינית.
לעומת הפיגועים המאורגנים, כאשר החלו פיגועי הבודדים ב-2015 ואיימו להפוך לאינתיפאדה של ממש, מערכת הביטחון בתחילת הדרך הייתה ללא כלים להתמודד עם התופעה. ללא מודיעין או התראות מוקדמות, הדרך של המפגע הבודד לביצוע הפיגוע הייתה קצרה מאוד. מאז התקדמו בשב"כ ובצה"ל מאוד, דרך ניתוחי פרופיל, סימנים שונים שעולים בעיקר דרך הרשתות החברתיות ומערכות מידע שיודעות להציף נתונים קריטיים בזמן אמת, ההתמודדות עם האיום השתפר ופיגועים מהסוג הזה נעצרו בדרכים שונות לעיתים בשלבים מוקדמים מאוד.
התרעות פיקוד העורף