הסיפור הזה הוא לא סיפורה הבלעדי של התעשייה בפריפריה, על אף הניסיון העיקש להציג זאת כך. מדובר בתהליכים עולמיים של סדר כלכלי חדש. תעשיות מסורתיות מועתקות למדינות שבהן כוח האדם זול, ומפנות מקומן לתעשיות עתירות ידע. מכאן תצמח ההזדמנות הגדולה של התעשייה בפריפריה.
על אף הנתונים הסטטיסטיים החיוביים, אין להקל ראש בכאבם של 119 העובדים שפוטרו מהמפעל ועולמם חרב. זוהי תקופה של שינויים ותמורות בתעשייה, ולכן יש להיערך לכך ברמה האסטרטגית ולפעול להקמת מנהלת משותפת ייחודית לתחום התעשייה שתורכב מגורמים מטעם השלטון המקומי, נציגי עובדים ומשרדים ממשלתיים שירכזו בזמן אמת מלאי משרות פנויות ויפעלו יחדיו. תקופת המעבר בתחום התעשייה חייבת להיות מותאמת לעידן החדש, להיות מסוגלת לחזות מראש את הכשלים ולהציע פתרונות מיידיים ואמיתיים, שיקלו את מצבו של המפוטר ויבטיחו רצף תעסוקתי עד הקליטה במפעל החדש.
על התקשורת להתגייס ולספר את הסיפור החדש של הפריפריה. הוא אינו חף מקשיים, אך מה שבטוח - הוא פחות שחור מתמונות עשן הצמיגים בהפגנות, שבתקשורת כל כך אוהבים לשדר.
התרעות פיקוד העורף