תם ולא נשלם

"תם ולא נשלם" הוא שם ספרו האוטוביוגרפי של מאיר שמגר ז"ל, מי שהיה היועמ"ש האגדי, שופט ונשיא של בית המשפט העליון. ואכן, לא פחות מארבעה דברים ששמגר הקדיש להם לא מעט זמן לא הושלמו ונותרו חלק מצוואתו הרוחנית. עכשיו הגיעה העת להגשימם על ידי אלה שהולכים בדרכו.

חוקה לישראל
שמגר היה פעיל מאוד בארגון שעסק בכינון חוקה לישראל, משימה שהוטלה על הכנסת הראשונה אך היא לא עמדה בה, מסיבות שונות. ישראל היא בת כמעט 72, ועדיין אין לה חוקה. יש לה רק חוקי יסוד שעיקרם עוסקים לא בזכויות אדם, אלא במבנה השלטון. הגיע הזמן שבמדינה השסועה והמפולגת תהיה חוקה, כך שאזרחי המדינה יידעו מהן זכויותיהם וחובותיהם ומי מגן עליהם אם משהו משתבש.

סוגיית פדיון שבויים ונעדרים
עוד לפני פרשת גלעד שליט הקימה הממשלה ועדה ציבורית בראשותו של שמגר על מנת לקבוע עקרונות ואמירות ברורות בנושא. כמה מחבלים יש לשחרר ומתי כנגד שבויים ישראלים חיים ושאינם בין החיים. זהו נושא כאוב ואמוציונלי, שחסרים בו כללים ברורים וחדים, מה שגורם לסחטנות בלתי מוצדקת של אויבינו ולסחטנות רגשית של משפחות השבויים וקרוביהם, שמפעילות לחץ בלתי פוסק על מקבלי ההחלטות - ובצדק.

ועדת שמגר גיבשה כללים מסוימים - וסודיים - לגבי מספר המחבלים שראוי לשחרר בתמורה לשבוי אחד שלנו (על פי הפרסומים, אחד או שניים) ומה ניתן לתת לאויבינו כנגד גופות של חיילים או אזרחים ישראלים שהם מחזיקים (ככל הנראה גופה כנגד גופה). כעת הגיע הזמן לגבש מדיניות ברורה וללוות אותה בחקיקה.

מעמד היועץ המשפטי לממשלה
אף על פי שהיועמ"ש דומיננטי מאוד בחיים הציבוריים שלנו, ולמרות הסמכויות האדירות שיש לו, עד היום אין חוק המגדיר את מעמדו ואת דרכי בחירתו, כמו גם את מכלול סמכויותיו - שלא לדבר על משך תקופת כהונתו. ההתייחסויות היחידות למעמדו ולתפקידיו (פרט לחוקים ספציפיים) מעוגנות בהחלטות ממשלה ובפסיקות של בית המשפט העליון.

לאחר פרשת "חברון-בר־און" הקימה הממשלה ועדה בראשותו של שמגר, על מנת לקבוע את מעמדו, תפקידיו וסמכויותיו של היועמ"ש. הוועדה, שכיהנו בה גם שרי משפטים לשעבר, הגישה את המלצותיה לפני שנים רבות אך למרבה הצער הממשלה והכנסת לא מתייחסות מספיק ברצינות להמלצותיה, לפחות בכל מה שקשור לחקיקה.

כללי האתיקה של השרים
שמגר מונה לעמוד בראשות ועדה שהתבקשה להמליץ לממשלה על קוד אתי לשרים ולכסות תחומים שאינם בגדר המשפט הפלילי. שמגר הציע קוד אתי עוד ב־2008, אלא שהמלצותיו נמצאות בהקפאה מאז, שכן הממשלות לא מיישמות אותן. אני מאמין שאילו היו מיישמים אותן מיד, הצחנה הציבורית והמוסרית, שאינה בהכרח פלילית, הייתה קטנה יותר, ואמון הציבור בפוליטיקאים היה גובר.

הדוגמה והמופת

שורת המקהלה שהתייצבה לימינו של ראש הממשלה נגד היועץ המשפטי והפרקליטות ועוררה את השאלה המשפטית והערכית: האם סיקור חיובי יכול להיחשב כשוחד - קיבלה השבוע תשובה ברורה, שמהווה מהלומה להשקפתה.

במשפטו של ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, נתנה השופטת המחוזית תשובה חד־משמעית, המהווה רוח גבית לכוונות היועמ"ש, כפי שעולות מכתב החשדות נגד ראש הממשלה בתיק 4000, בעבירה של שוחד.

אומנם בחוק הפלילי נאמר במפורש ששוחד יכול להיות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה - אך סיקור תקשורתי חיובי כשוחד מעולם לא נדון בבית משפט בארץ, וככל הידוע גם בעולם. כך לפחות טענו הפרקליטים האמריקאים ובהם אלן דרשוביץ, שחיזקו את צוות ההגנה של בנימין נתניהו בשימוע בפני אביחי מנדלבליט ובכירי הפרקליטות בתיק 4000.

והנה באה שופטת מחוזית וקובעת באופן פוזיטיבי כי סיקור אוהד ומוטה לטובת איש ציבור יכול להיחשב כשוחד לצורכי החוק הפלילי. באמירה הזאת יש משום התייצבות נחושה של בית המשפט מאחורי עמדת היועמ"ש והפרקליטות, כפי שבאה לידי ביטוי בכתב החשדות בפרשת בזק־וואלה.

בפסק דינה, בהתייחסות לאפשרות של מתן שוחד לאיש ציבור בדרך של סיקור מוטה וחיובי, אומרת השופטת: "המחוקק היה ער לכך שמציאות החיים הדינמית והמשתנה תייצר התנהלויות שונות, שלאו דווקא נצפו על ידו בשעתו, שיעלו כדי התנהגות מושחתת ונפסדת של עובד ציבור בזיקה לתפקידו הציבורי, ובהתאם לתכלית העבירה, למהותה ולערכים המוגנים שעליהם נועדה לשמור, הוא ביקש לראות באותן התנהלויות ככאלה המבססות עבירה של לקיחת שוחד הראויה לתגובה מחמירה".

השופטת אף שרטטה מפת דרכים באשר לעקרונות הקובעים שסיקור תקשורתי יכול להוות סוג של שוחד עבור איש הציבור, וקבעה פרמטרים ברורים ומדידים. כללו של דבר, בעיניי פסק הדין הזה - הגם שחלק מפרקליטי ראש הממשלה חושבים שהוא משרת את ענייניו ומביא לקריסת תיק 4000 - הוא סיבה לדאגה מצד נתניהו ופרקליטיו.

רק שבינתיים מדובר בפסק דין של בית משפט מחוזי, כך שהוא אינו מחייב את כל בתי המשפט המחוזיים לאמץ אותו. הרכב אחר של שופטים, בבית משפט אחר יכול להחליט אחרת. רק הלכה פסוקה של בית המשפט העליון מחייבת את בתי המשפט המחוזיים כולם. יש להניח שיוגש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. רק אז תיוותר הלכה ברורה ומחייבת, אם אכן בית המשפט יאמץ את הפסיקה הזו.

הגיע הזמן להחליט

דבר אחד ודאי: בשנים האחרונות, מאז החלה החקירה בענייניו של ראש הממשלה, חלה ירידה תלולה באמון הציבור במערכת האכיפה ובמוסדות האכיפה - המשטרה, הפרקליטות, היועץ המשפטי ובקרוב גם בבתי המשפט. כל סמלי השלטון הללו נכנסו למגננה ומותקפים ומעורערים בלי הרף.

חלק מהימין הצליח ליצור תהליך מתמשך של דה־לגיטימציה של מערכות האכיפה, כפי שלא היה פה מעולם. הוא הצליח לערער את ביטחון הציבור במוסדותיו, וזו עלולה להיות תחילתה של אנרכיה. כשלעצמי, אינני מודאג יתר על המידה, משום שברגע שתיפול ההכרעה של מנדלבליט בעניין תיקי נתניהו, והנושא לא יהיה נתון ללחצים ציבוריים, יש סיכוי שהמצב יחזור לקדמותו. אולי ייקח זמן - אבל זה יקרה. אך כל עוד מרחף סימן שאלה מעל התיקים הללו ואי־הוודאות נמשכת, צפוי תהליך המשך הדה־לגיטימציה של מוסדות אכיפת החוק.

נכון, גם בעבר היו לחצים שונים על היועץ המשפטי לממשלה כשעמד להכריע בעניינים רגישים בעניינם של אנשי ציבור, אך דומה שבזו הפעם הדברים חרגו מכל מידה ורסן והם כמעט אינם נשלטים.

פרשת תיקי נתניהו נמשכת כבר למעלה משלוש שנים, ואפשר היה להבין את האטיות בשל רגישות הנושא. אך הגיע הזמן לקבל החלטה, ואם לראשי מערכת אכיפת החוק חשוב לא לאבד את אמון הציבור במערכת - עליהם לקבל החלטה מהר ככל האפשר. הגיעה העת שסימן השאלה יהפך לסימן קריאה.

הפעם השפעתם של ראשי מערכת אכיפת החוק גולשת גם לדמותה של ישראל כמדינת חוק דמוקרטית, שבה מושל שלטון החוק, וגם לתחום הפוליטי - שכולו בהמתנה דרוכה מה יחליט היועמ"ש. הניסיון המלאכותי להפריד בין לוח הזמנים הפוליטי ללוח הזמנים המשפטי אינו במקומו, וכל החלטה של מנדלבליט יכולה לשנות את כללי המשחק הפוליטיים ולמנוע בחירות שלישיות.

תם ולא נשלם: הצוואה הרוחנית של מאיר שמגר

וגם: השאלה אם סיקור חיובי יכול להיחשב כשוחד קיבלה השבוע תשובה שאמורה להדאיג את אוהדי נתניהו. הניסיון להפריד בין לוח הזמנים הפוליטי למשפטי אינו במקום