בעקבות מגיפת הקורונה ניצבת כיום ישראל מול משבר כלכלי חסר תקדים עם למעלה ממיליון מובטלים. החזות של משק המצוי באבטלה עמוקה במשך חודשים ארוכים היא קודרת ביותר. על אחת כמה וכמה בפריפריה.
אחת הדרכים המהירות, המבטיחות והנכונות להיאבק במשבר התעסוקה היא באמצעות ייזום והקמה של פרויקטי תשתית לאומיים בקנה מידה גדול. פרויקט אחד כזה הוא גם בעל חשיבות אזורית ולאומית אדירה, שבמהלך 20 השנים האחרונות כל ראשי הממשלה, שרי הביטחון והרמטכ"לים תמכו וקידמו, למעט הרמטכ"ל הנוכחי אביב כוכבי, שמתנגד לביצועו מאז היותו ראש אמ"ן וכעת כרמטכ"ל. וכוונתי להקמת קריית המודיעין החדשה באזור ליקית־עומר, שאליה אמורים לעבור כל בסיסי המודיעין של צה"ל, היושבים כיום במספר אתרים על קרקע יקרה במרכז הארץ.
מדובר בפרויקט הזוכה לגיבוי ממשלתי ולמחויבות שחוצה מפלגות, תוך השקעה שנעשתה בשטח של מאות מיליוני שקלים בתשתיות, לאחר שנים שבהן הושלמו כל ההליכים הסטטוטוריים וההכנות הדרושות. המכרז התפרסם ושלוש קבוצות גדולות במשק הגיעו לשלב הגמר כבר לפני מספר חודשים, אך פתיחת מעטפות המכרז והכרזת הקבוצה הזוכה הוקפאו מסיבות לא ברורות.
כיום הדבר תלוי בראש הממשלה החליפי, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. בידיו יכולת ההחלטה ובו תלוי הדבר. החלטה חיובית שלו ושל משרד הביטחון בראשותו בעניין זה תבטא את המחויבות הרבה שלו ושל מפלגתו לפיתוח הנגב, ותוביל לצמיחה ולשגשוג בשעה כה קריטית, שבה הפריפריה בכלל והנגב בפרט סובלים משיעורי אבטלה גבוהים.
היבט נוסף: אסור לה לישראל שההייטק - מנוע הצמיחה המרכזי של המשק - יהיה נחלת תושבי תל אביב והמרכז, ועליה לחתור לכך שפירות ההייטק יחלחלו לכלל האוכלוסייה, כולל הפריפריה. ועל כן יש להכריז מיידית על החברה הזוכה במכרז להקמת קריית המודיעין בנגב. יש לכך חשיבות דרמטית בכל הנוגע ליציאה ממשבר הקורונה, ולהאצת פיתוח המשק והרחבת הפעילות הכלכלית בו. כל זאת לפני שהזכרנו את השיפור הצפוי בתשתיות פיזיות, בחינוך, בבריאות, בתעסוקה ובתרבות הפנאי, שיצמצם את הפערים בין הנגב לבין מרכז הארץ.
שר הביטחון בני גנץ יכול לתרום היום תרומה ממשית לפתרון משבר האבטלה על ידי הפשרת המכרז להקמת קריית המודיעין בנגב, מהלך שהוא גם ביטחוני־טכנולוגי וגם כלכלי־חברתי בעל משמעות אזורית ולאומית עצומה.
התרעות פיקוד העורף