בעסקה עם טורקיה אף אחד לא אמר דבר

ההסכמים בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין מתחילים לנוע. נורמליזציה מתחילה להתרקם בשורה של צעדים: הסכמים נחתמים; אזרחי ישראל ינצלו לבטח את הטיסות השבועיות של חברת "איתיחאד" בקו נתב"ג ואבו דאבי; ולאזרחים דוברי ערבית נפתחו הזדמנויות כלכליות. בעולם הערבי הסוני אין קול ואין מצפצף.

כמובן שבהסכם אין אפילו אות אחת בנושא המכירה, אך לא זה העניין, אלא הצביעות של כל אלו שזועקים חמס בעניין החמקנים. במה מדובר? ארצות הברית עשתה בזמנו עסקה למכירת 100 מטוסי אף־35 לטורקיה. שני מטוסים נמסרו לטורקיה ביולי 2018 וטייסים טורקים התחילו להתאמן עליהם בארצות הברית. אולם כאשר הטורקים רכשו מערכת טילי נ"מ מתקדמת רוסית מסוג S־400, הקפיאה ארצות הברית את מסירת המטוסים לטורקיה. הסנאט והקונגרס האמריקאי הצביעו נגד המכירה לנוכח מדיניותו העוינת של ארדואן. מה עשתה ישראל? את הצעדים השבלוניים: הביעה התנגדות, ולאחר מכן נכנסה למשא ומתן עם הפנטגון על כך שהמטוסים לטורקיה לא יצוידו בתוכנה/מערכת מסוימת על מנת שתישמר עליונות החמקנים שלנו. איני יודע אם זה הועיל או לא, אך די ברור שישראל לא ניהלה מלחמת חורמה רועשת נגד הימצאות מטוסי החמקן בטורקיה; זה לא שימש כותרות, זה לא היה מכשיר לניגוח ממשלת ישראל. למה? הלוא טורקיה היא האויב הכי מסוכן שלנו יחד עם איראן וגרורותיה.

הסוגיה השנייה: ההצבעה של הרשימה המשותפת נגד הסכמי השלום והנורמליזציה המחישה את ההזיה המסוכנת בהקמת ממשלת מיעוט בתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת. מה שמפחיד הוא שלא מדובר בהזיה חולפת, אלא בתפיסה פוליטית הצצה מדי פעם. מתכון ודאי לאנרכיה.

הסוגיה השלישית: לא לשכוח שאיראן היא האויב הכי מסוכן לתהליך הנורמליזציה, והחוליה החלשה והפגיעה היא בחריין, שכנתה, שרוב אוכלוסייתה שיעית.

וכמה מילים לגבי נוסח ההסכם עם האמירויות בעניין הפלסטיני: המשפט היחיד בנושא הוא זה: "(הצדדים) מחויבים לעבוד ביחד על מנת להגשים פתרון במשא ומתן לסכסוך הישראלי־פלסטיני, שיענה לצרכים ולשאיפות הלגיטימיות של שני העמים". זה הכל. לא רק זאת: בהקדמה מוזכרת תוכנית טראמפ, ומדובר על "העם היהודי" (מושג המהווה חילול הקודש אצל הפלסטינים, כי עבורם אין דבר כזה). אין מילה על סיפוח/אי־סיפוח. וכאן אחזור על תפיסתי: החלת ריבונות על בקעת הירדן היא אינטרס ביטחוני ישראלי עליון.