אלו היו ימים אחרים, ימים שבהם היה ברור שהאחריות הלאומית באה לפני הפוליטיקה. שיש עיניים נשואות לבית המחוקקים ולממשלה, שהציבור סומך עליהם ומאמין להם שיפעלו לטובתו. הרבה השתנה מאז, ובעיקר הקצין, והנה תקציב המדינה, אחד הכלים החשובים בניהולה, הופך להיות בן ערובה שמוחזק על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לגחמתו הפוליטית. אין תכנון, אין דאגה למשק, כי נתניהו רוצה לאשר תקציב בפברואר או מרץ 2021, כדי לשמר את אופציית הבחירות המוקדמות ויציאה שלו מהסכם הרוטציה. כלכלת ישראל וביטחון אזרחיה מופקרים על ידי ראש ממשלה וחבר שריו וסריסיו בגין שיקולים אישיים משפטיים שבינם ובין האינטרס הכללי אין דבר וחצי דבר.
מדינת ישראל מתנהלת ללא תקציב מדינה מסודר כבר כמעט שנה. התקציב האחרון אושר בסוף שנת 2017 והיה דו־שנתי ל־2018 ו־2019. מה שאומר שעברו כבר כשלוש שנים מאז שמישהו חשב בכלל על אסטרטגיה כלכלית כלשהי למדינת ישראל.
המאבק בקורונה, הזרמת כספים אדירה של 150 מיליארד שקלים, הגדלת גירעון אסטרונומית, יחס חוב תוצר החותר במהירות ל־1 - הללו מאושרים ב”כזה” וב”כאילו” מבלי להתייחס למשמעויות מרחיקות הלכת שלהם. תקציב 2020 התקיים בפועל כתקציב חודשי, ללא הגדרת עדיפויות, ועיקרו הוצאת כספים אדירה בגין הקורונה והשלכותיה.
אם נמשיך בקו הזה עוד שנה, עלולות לצוץ שורת בעיות ותקלות שאת מחירן נשלם כולנו: הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל תייקר את הכסף שהמדינה צריכה ללוות לכיסוי גירעונותיה, ואת המחיר נשלם אנחנו, האזרחים; תחול ירידה דרמטית של ההוצאה הציבורית על בריאות, חינוך, רווחה וכו’, שגם את מחירה ישלמו האזרחים, ובעיקר השכבות הנמוכות; יהיה חוסר יכולת להקצות למערכת הביטחון את הכספים הדרושים אל מול האיומים השונים; ויהיה חוסר יכולת לתמוך בעסקים הקטנים והבינוניים ויתר הנפגעים ממשבר הקורונה הרחוק מלהסתיים.
היעדר תקציב הוא לא רק פגיעה בכלכלה, אלא פגיעה נוספת באמון הציבורי שסדוק גם ככה. אזרחי המדינה רואים כיצד כולאים את העתיד שלהם בסבך של אינטרסים פוליטיים, כיצד מדינת ישראל מועלית כקורבן במחיר של הרס כלכלי כבד, והכל כדי שראש הממשלה יוכל להרוויח שלושה חודשים כדי לתמרן את מועד הבחירות ובעזרתו את השהיית משפטו.
הכותב הוא ח"כ לשעבר מטעם מרצ, וכיהן כחבר בוועדות הכספים והכלכלה של הכנסת
התרעות פיקוד העורף