בזמן שהעולם כולו מוטרד ובצדק ממשבר האקלים העולמי ומהשפעותיו הרחבות על הדורות הבאים, נראה שגם ראש הממשלה נפתלי בנט והשרים אשר חזרו מהוועידה בגלזגו כבר מבינים את משמעות משבר האקלים והכריזו על נקיטת צעדים ראשונים לטיפול במשבר בניסיון לצמצמו ככל הניתן.
בחקלאות, משבר האקלים כבר כאן. הוא מתבטא בעלייה משמעותית של הטמפרטורות אשר שוברת שיאים משנה לשנה, בשנות בצורת, בגשמים חזקים הגורמים להצפות ואף במגיפות ובמזיקים באזורי גידול שלא היו קיימים בהם בעבר. בדוח שפרסם לאחרונה התריע מבקר המדינה מהשלכות משבר האקלים וההתחממות הגלובלית ומפגיעה ביכולתה של המדינה לדאוג לאספקת מזון לאוכלוסייה, וטען כי ללא טיפול מערכתי אף עלול המצב להחמיר בשנים הקרובות.
לא מדובר בדיון תיאורטי אלא במציאות. על פי סיכום נתוני קיץ 2021 שמפרסמת “קנט”, הקרן לביטוחי נזקי טבע בחקלאות, עולה כי במהלך הקיץ האחרון פיצתה הקרן את החקלאים בישראל בלמעלה מ־205 מיליון שקלים בגין נזקי מזג האוויר. השנה קיבל הדבר ביטוי משמעותי בענף הפירות: הקרן פיצתה את מגדלי הפירות בלמעלה מ־86 מיליון שקלים, כפול מהיקף הפיצויים בקיץ הקודם.
מרבית הנזקים התבטאו בחוסר קיצוני ביבול פירות הקיץ שנגרם כתוצאה מהחורף החם יחסית ובמיוחד מחוסר מנות קור ההכרחיות לחנטת הפירות, מה שהביא לירידה תלולה בהיקף הפירות ובעליית מחירים חריגה בשווקים בשל הביקוש מול ההיצע הנמוך.
משבר האקלים אינו תיאורטי, אלא מציאות הפוגעת בשנים האחרונות בחקלאות הישראלית, בהיקף התוצרת המסופקת לשווקים ובמחירה לצרכן. החקלאי לבדו אינו יכול ואינו צריך להתמודד עם משבר בסדר גודל כזה, והטיפול האסטרטגי בהשפעה של משבר האקלים בחקלאות חייב להיות מערכתי ומשולב בצורה כזו שיינתן מענה גם בהיבט עלויות הביטוח של השטח החקלאי מפני נזקי טבע. לכן נדרשת הגדלת חלקה של המדינה בביטוח כדי לסייע לחקלאים לקחת את הסיכונים הנדרשים מהם לנוכח משבר האקלים ולהמשיך לספק את התוצרת החקלאית בהיקף הנדרש למשק הישראלי.
לנוכח העובדה שמדובר במשבר אקלים עולמי עם פגיעה דומה בחקלאות בכל המדינות, הרי שהחשיבות של יכולת עצמאית לאספקת הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל עולה לאין ערוך כאשר לא ניתן יהיה להסתמך על יבוא ממדינות אחרות.
התרעות פיקוד העורף