האם חלילה עלולה נבואת הזעם של ישעיהו, "מהרסייך ומחרבייך ממך יצאו", להתממש לנגד עינינו בתקופתנו? האם הנבואה, שתמציתה שנאת אחים חינם, אכן תסתיים בחורבננו? הבה נפליג לשנות ה־60 לספירה, עת שלטו קיסרי רומא בירושלים וביהודיה. תמצית הסיפור של "קמצא ובר קמצא": גביר מיהודי ירושלים ערך משתה גדול לתושבי העיר.
במקום להזמין את הידיד קמצא, הזמין בטעות שליחו של הגביר את האויב של הגביר, בר קמצא. בעל המשתה הבחין בבר קמצא וגירש אותו על אף תחנוניו, על אף שבר קמצא הציע לו שהוא יממן את כל הוצאות המשתה. בר קמצא הנכלם והנעלב זעם על כך שרבנים ונכבדי העיר לא מחו בפני הגביר על מעשהו, והחליט לנקום בגביר ובנוכחים. הכיצד? הוא ניגש לקיסר ואמר לו בהאי לישנא: מרדו בך היהודים! נסה לשלוח עגלה שיקריבוה מטעמך בבית המקדש, ונראה אם הם ייאותו לכך. בר קמצא הטיל מום בשפת העגלה,
בעקבות כך פרץ ויכוח מר ונוקב בקרב חכמי הקהילה אם להעלות את הקורבן או לא. גברה ידם של הקיצונים. העגלה הוחזרה לקיסר וחמתו בערה בו, והוא ציווה להחריב את ירושלים ולשחוט רבבות מתושביה. הסיפור הזה הפך לסמל לאופן שבו מחלוקות ופלגנות אשר נובעות משנאת חינם בין היהודים לבין עצמם - מובילות לחורבנם.
על מדינת ישראל לפתוח במערכה נגד מחרימיה והמוציאים דיבתה רעה. עליה לגייס את מיטב המומחים ביחסי ציבור, כך שיכתבו מאמרי דעה, ולגייס את הרוב המוחלט מיהודי ארצות הברית, שהם אוהבינו, כדי לגנות את הקבוצות המיליטנטיות שעושות דה־לגיטימציה לישראל וליהדות. עלינו לקרוא לאנשי רוח, יהודים ולא יהודים, שיישאו את קולם נגד כל משמיצינו ומי שמסלפים את דמותנו.
התרעות פיקוד העורף