פרופ’ עודד גולדרייך הוא מתמטיקאי פורץ דרך בתחום ההצפנה. עבודותיו זכו להכרה בינלאומית, וועדת שופטים מכובדת אישרה זאת בהחלטתה להעניק לו את פרס ישראל. על כך אין עוררין.

יחד עם זאת, שתי חתימות של פרופ’ גולדרייך גרמו לשר החינוך לשעבר יואב גלנט ולשרת החינוך הנוכחית יפעת שאשא־ביטון למנוע את מתן הפרס לגולדרייך. הראשונה היא הצטרפות לקריאה להחרים את אוניברסיטת אריאל, והשנייה היא על עצומה נגד ההחלטה של ממשלת גרמניה להכריז על תנועת ה־BDS כארגון אנטישמי.

בעקבות זאת, בצעד יוצא דופן הוגשה עתירה של ועדת השופטים בבקשה לדחות את התנגדות השרים. השר לשעבר והשרה הנוכחית סבורים שכאן נחצו קווים אדומים, ואילו העותרים סבורים שמדובר בפגיעה בחופש הפרט ובפוליטיזציה של הפרס. עול ההוכחה על המתנגדים למתן הפרס הוא להסביר שאכן נחצו גבולות, והעותרים אינם רשאים לחסות בטענה שהפרס הוא מקצועי בלבד, ויינתן אך ורק משיקולים מקצועיים. בינתיים, כדי לסבך את התמונה, הצהיר פרופ’ גולדרייך כי אינו תומך ב־BDS. למיטב הבנתי יש מוצא מהדילמה, אם אכן יקבלו על עצמם המעורבים בעניין לוותר על חלק מטענתם.

ההנחה המרכזית שלי היא שבעוד ייתכנו תפיסות שונות לגבי הדרך להבטיח את שלומה וטובתה של מדינת ישראל, אין מקום בשיקולים למתן פרס ישראל לעמדה שתומכת במודע או לא במודע בפגיעה בביטחונה ובשגשוגה של המדינה. שאלת הפתרון לסכסוך הישראלי־פלסטיני היא במוקד תשומת הלב בהוויה הישראלית כבר עשרות שנים. בתוך העמדות בעניין כואב זה יש הרואים באוניברסיטת אריאל מוקש ליישוב הסכסוך.

אני בעד שיהיו מוסדות להשכלה גבוהה בכל מקום, כמו שהייתי רוצה שיהיו שירותי רפואה, בתי חולים ופארקים בכל פינה שרק אפשר. בכל מקרה, יש יסוד טוב לסברה שגם אם חותרים לפתרון שתי מדינות, אין טעם בחרם על אוניברסיטה. מאבק שירשה לפלסטינים תושבי הסביבה ללמוד באריאל - נראה לי תורם יותר לשותפות בין יהודים וערבים. יחד עם זאת, אני מכיר בעמדה שסוברת אחרת.

בכל הנוגע לקריאה לחרם על אריאל, אין די בכך בעיניי כדי לבטל את הענקת פרס ישראל. מבחינה זו, אני עם העותרים. יחד עם זאת, כאשר מגיעים לחתימה המגינה על ה־BDS, אני דווקא עם השר לשעבר גלנט ועם השרה שאשא־ביטון. ה־BDS פועל כארגון אנטי־ישראלי ולא רק כארגון המתנגד לכיבוש. כאשר ישראלי מוכר וחשוב כפרופ’ גולדרייך חתום על מסמך המונע את הגדרתו של ה־BDS כאנטישמי, הרי שבפועל יש כאן תמיכה ב־BDS. לכן יש להימנע מהענקת פרס, הניתן בחג העצמאות למדינת ישראל עם כל הסמליות הכרוכה בכך, למי שבמעשיו מגן על ה־BDS.

הרצון של פרופ’ גולדרייך לקבל את הפרס ולהילחם על זכותו לפרס ראוי לכל הערכה בעיניי. יחד עם זאת, אם פרופ’ גולדרייך אכן אינו תומך ב־BDS, כי אז שורת הצדק נותנת שיסיר את חתימתו מהמסמך הקורא לביטול אשמת האנטישמיות.

מנגד, הממלכתיות הישראלית פתוחה דייה להכיל ריבוי עמדות רחוקות זו מזו לגבי טובתה של ישראל, ומבחינה זו יש להימנע מביטול מתן הפרס בגלל החתימה להחרמת אוניברסיטת אריאל, כואבת ככל שתהיה. לצד זאת, בימים שהאנטישמיות מרימה ראש, יש להכריז באופן חד־משמעי שתמיכה בארגון אנטי־ישראלי מכל סוג שהיא לא תוכשר על ידי פרס ישראל.

הכותב הוא יו"ר תנועת תיקון, פילוסוף ופעיל למען שוויון בחינוך, פרופ' בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית

דילמת גולדרייך: האם יש מקום לשיקולים פוליטיים במתן פרס ישראל?

בכל הנוגע לביטול הענקת פרס ישראל לפרופ׳ עודד גולדרייך, יש מוצא הוגן מהבעיה, אך הוא דורש משני הצדדים לעשות ויתור מסוים