על הממשלה המוזרה והשורדת הזאת (חיה לה מיום ליום, כמו בשיר של ריטה, וכל יום קשה ומפתיע לרעה), חזרו וטענו שונאיה הרבים שסיבת קיומה, המאחדת את שמונה המפלגות הקטנות והבינוניות שבקואליציה - ימין, שמאל ומרכז - היא "רק לא נתניהו". וזה נכון. כי תסמונת נתניהו היא לא רק הוא ומשפחתו, נרצעיו ופחדניו.
זוהי מפת תבליט גדולה של כל הנזקים הקיומיים, הלאומיים, החברתיים והמדיניים שגרם השליט הקודם, שאיבד את הרציונל, את האיזון ואת המעצורים, אחרי שנכשל ארבע פעמים בהרכבת ממשלה יציבה בראשותו. ממשלת השינוי שהוקמה על הבסיס המשותף הנ"ל הנהיגה סדר יום מלא של תיקון הנזקים הסביבתיים והתודעתיים והפגיעות בדמוקרטיה ובשומרי החוק, שעוללו הנתניהו וביביו. התסמונת היא גם הקונספט המתיר ומקדם שחיתות השליטים והשלטון, הרס המוסדות הדמוקרטיים, שעבוד כל אמצעי לחילוץ השליט ממעמדו כנאשם פלילי, כישלון במאבק באיום הגרעיני האיראני ובהרתעת חמאס, שסעים בעם ונסיגה כלכלית גדולה.
היא נכשלה, ולא באשמתה, במטרה קיומית: להחזיר את הציבור הישראלי ללכידוּת של שותפות גורל, לכידות שפרעו בה הביבי ונסרחיו, בשיסוי, בהפחדות, בשקרים ובליבוי השנאה. את התוצאות נראה בקרוב, אם לא נקדים ונעמוד בפרץ. עכשיו הממשלה נאבקת על קיומה ומנסה ללכד את מרכיביה, חלקם טרמפיסטים, סחטנים או חוששים מהבייס שלהם.
וכן, לחקור גם את הבנגביר, הח"כ עם שמחת הפרובוקציה והפירומניה (שהשיב כאן כפוליטיקאי אדיב, בשבוע שעבר, למאמרִי על הסכנה הגלומה בו, ושנשאר בעיניי נָפָּץ מסוכן) ואת תומכיו המִתרבים, המנסים עכשיו לשסות נגד ראש השב"כ רונן בר, שאוסר עליו לעלות שוב להר הבית, כי "הפרובוקציות האלו יכולות להוביל לאלימות ולהסלמה עד כדי הצתה של האזור".
זה מה שהפרובוקטורים ותומכיהם רוצים: התלקחות. שנאה. פוגרומים ופוגרומים שכנגד. שידעו מי בעל הבית. אני בטוח שניתן לחשוף, ועכשיו, את המאיימים הקשים, משלחיהם וסייעניהם, כמו שמגלים ומנטרלים טרוריסטים פלסטינים, ביד קשה ובמחשבה נכונה, כי אוטוטו תגיע שעת הכאוס והאש; השעה שבה, אם תהססו לרגע, תאבדו את כל עולמכם ועולמנו.