משבר הדיור בארץ שובר שיאים. עליית מחירי הדיור מורגשת גם מחוץ לגוש דן, ואנחנו עדים למגמה קלה של חזרה לצפון בקרב צעירים. יחד עם זאת, רבים מהם עדיין חוששים להתרחק מהמרכז, כשאחת הסיבות העיקריות לכך היא אפשרויות התעסוקה בפריפריה. הפתרון נמצא בידיים של בעלי העסקים ומנהלי החברות, שמהססים להתרחק מהמרכז בעיקר מחשש שגיוס ושימור עובדים יהיה קשה יותר.

אז תרשו לי לומר לכם: בעידן הפוסט־קורונה אין סיבה להיצמד למשרדים באזור המרכז. הדבר נובע מקיבעון מחשבתי וחוסר הפנמה שהמצב השתנה, ושבמדינה קטנה כמו ישראל הפריפריה היא במרחק נגיעה מהמרכז.

חלק ניכר מהמעסיקים עברו לעבודה היברידית בעקבות הקורונה, מה שמסייע להם לצמצם עלויות ושטח נדל"ן ולהתייעל עוד יותר. כשעובד צריך להגיע למשרד רק פעמיים־שלוש בשבוע, התרחקות מגוש דן הופכת הרבה פחות דרמטית. בנוסף, אנחנו נמצאים בפתחו של משבר כלכלי שעלול להביא לפיטורי עובדים ולהקפאת גיוסים. האם לא הגיוני לשמר את העובדים האלה בכספים שייחסכו בזכות מעבר לפריפריה או לצ'פר את העובדים בבונוסים?

ההגעה כיום מפתח תקוה לתל אביב עשויה להימשך הרבה יותר משעה בדרכים, גם אם משתמשים בתחבורה הציבורית, בשל הפקקים. מנגד, רמת ישי הפכה לצומת דרכים מרכזי באזור הצפון בזכות החיבור הישיר שלה לכביש 6. כך גם ערד, ירוחם ואשקלון נהנות מהיתרון הזה. גם הרכבת היא פתרון חשוב שמגיע ללא מעט מיישובי הפריפריה. בנוסף, ההכרה באזורי פיתוח א' (ברמת ישי החל משנת 2022) מקנה הנחות חשובות במסים ובמענקים, מחירי הארנונה כאן נמוכים משמעותית מהממוצע במרכז הארץ, פתרונות החנייה טובים וזולים יותר, וכמובן שדמי השכירות בפריפריה נמוכים ב־50% מאשר במרכז. בנוסף, יש כאן יותר מרחבים ירוקים.

למעבר לפריפריה יש מסר, אמירה חשובה וערכית, ומשמעות רבה לחיזוק הפריפריה ולהעשרה שלה במקורות תעסוקה לכל תושבי המדינה באשר הם.

הכותב הוא ראש מועצת רמת ישי

בעידן הנוכחי, עסקים שיעברו לפריפריה רק ירוויחו | עופר בן אליעזר

בעידן הפוסט־קורונה אין סיבה לחברות להיצמד למשרדים באזור המרכז. ההיצמדות נובעת מקיבעון מחשבתי וחוסר הפנמה שהמצב השתנה | דעה