האתגר המרכזי אתו מתמודדת מערכת החינוך הישראלית בימים אלה הוא המחסור במורות ובמורים. הנתונים מלמדים שחסרים למערכת החינוך כ-6,000 מורות ומורים, בכל שכבות הגיל ובכל תחומי הדעת. כמעט בכל בית ספר חסרים מספר מורים כדי להשלים את השיבוץ, והמנהלות והמנהלים אובדי עצות.
המחסור במורות ובמורים עלה על סדר היום הציבורי רק לאחרונה, אולם לאמיתו של דבר הוא מתפתח כבר מספר שנים. קובעי המדיניות סירבו לראות את סימני האזהרה שהצביעו על האטרקטיביות הפוחתת והולכת של לימודי חינוך, אך המחסור היה צפוי מראש, וכעת הגיע להיקף שכבר לא ניתן להתעלם ממנו.
לכן, הדבר העיקרי שבו צריכה מערכת החינוך להשקיע הוא בהבאת כוח אדם איכותי לבתי הספר. מחקרים מלמדים כי איכותה של מערכת החינוך לעולם לא תעלה על איכותם של המורות והמורים. רק אם נצליח למשוך אל בתי הספר יותר נשות ואנשי חינוך איכותיים תהיה לנו מערכת חינוך חזקה, שתבטיח את חוסנה של החברה הישראלית לשנים הבאות.
כדי להפוך את החינוך לאפשרות מושכת עבור אלו העומדים בפני בחירת לימודים גבוהים ומקצוע לחיים - נדרשת קשת רחבה של צעדים. ראשית, יש לשפר את שכרם של המורות והמורים המתחילים. השכר הניתן לעובדות ועובדי ההוראה בשנותיהם הראשונות חייב להיות תחרותי אל מול תחומי עיסוק אחרים הפתוחים בפניהם.
בנוסף, יש לשנות את תנאי ההעסקה של צוותי החינוך. חדר המורים חייב להיות מקום ראוי ומכבד, ולא כזה שבו יש להביא את הקפה ואת הכוס מהבית. חשוב להשקיע גם בדימוי הציבורי של מקצוע ההוראה ולשפר את היוקרה של העיסוק בהוראה.
למרבה הצער, אין פתרונות קסם למחסור במורות ובמורים. המחסור נוצר לאיטו במשך מספר שנים, שבהן ירדה עוד ועוד קרנו של המקצוע, וגם לתקן אותו ייקח מעט שנים. גם אם יפנו כבר עכשיו המוני צעירות וצעירים איכותיים ללימודי חינוך – הם ייכנסו לכיתות רק בעוד מספר שנים.
ובכל זאת – חובה להתחיל מהר ככל שניתן במסע לתיקון הדימוי של תחום החינוך וההוראה, על מנת שימשוך אליו את אלה שיכולים להיות מורות ומורים טובים. ככל שנתעשת מהר יותר – נצליח להציל מוקדם יותר את מערכת החינוך הישראלית ואת עתידם של הילדות והילדים שלנו.
התרעות פיקוד העורף