הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט הישראלי עומדת במרכזו של השיח הציבורי בימים אלה. מבלי להיכנס למשמעויות משפטיות, לכוחו של בג"צ ולעמדה פוליטית, אני רוצה להפנות את הזרקור אל רפורמה משפטית אחרת שצריכה להיעשות, רפורמה שהיא בעלת חשיבות קריטית ומשמעות ישירה ומיידית לכל אזרחי ישראל ולתחושת הביטחון שלהם במדינה, רפורמה שתשנה מקצה לקצה את מדיניות הענישה המקלה והאכיפה החסרה שפוגעות בכולנו.
בשנת 2022 נרשמה עלייה של למעלה מ-60% בפריצות ובניסיונות פריצה לבתים ולעסקים ובסה"כ 364 פריצות לעומת 224. את העלייה האדירה בכמות הפריצות ניתן להסביר בשתי סיבות מרכזיות: הראשונה חוסר המשילות והליקויים בביטחון הפנים במדינת ישראל והשנייה, החולשות בולטות של מערכת המשפט ובראשן כאמור הענישה המקלה שמביאה לכך שאין גורמי הרתעה מספקים.
כתוצאה מכך, אנחנו רואים תופעה הולכת וגוברת של פורצים שבנוסף לכך ששודדים את תכולת הבית אליו פרצו הם גונבים אף את מפתחות הרכב ובסיום הפריצה, גונבים גם את הרכב. זה קורה בעיקר כי צרור המפתחות נמצא בבתים רבים בכניסה לבית והגנבים המנוסים יודעים ומנצלים זאת. ישנה עליה גדולה בגניבת רכבים לאור המחסור בחלקי חילוף בעולם, בין היתר בגלל התקיפה הרוסית באוקראינה. כל אלה מביאים לנתונים המובאים לעיל והשאלה המתבקשת היא איך ניתן לשנות את המצב?
באותו עניין אך מזווית אחרת, נזכיר את אמירתו של פיני בדש, ראש מועצת עומר שחשף באומץ את האמת המרה: שופטים במגזרים מסוימים חוששים לקבל החלטות קשות בשל קרבתם לאוכלוסיות וקהילות מסוימות. שופטי אלה מוצאים עצמם לא אחת בחוסר אונים מוחלט מול המערכת מחד ומול כנופיות הפשע מאידך. אולם אם וכאשר תהיה חקיקה מוסדרת באשר לענישה המינימלית לדבר עבירה ובייחוד בעבירות מסוימות כמו אחזקת נשק, פרוטקשן, רצח ואונס, שופטים אלה לא יוכלו עוד לתת מקום לשיקולים אישיים שמבוססים על פחד ושיקולים אישיים שאין דבר וחצי דבר בינם לבין לשון החוק או בטחון האזרחים.
את חקיקת המינימום אני מציע להחיל באופן מדורג. לדוגמה: מי שנתפס עם נשק לא חוקי/גנוב–יקבל בפעם הראשונה 5 שנים ובפעם השנייה 10 שנים . להערכתי המקצועית ומתוך היכרותי עם המערכת, כאשר חוק כזה יהיה קיים ההרתעה תהיה רבה ותמנע אחזקת נשק שלא על פי החוק. בהתאם, יש להחיל ענישה על כמות עבירות על החוק, קטנות ככל שיהיו, כדי לייצר הרתעה משמעותית.
התרעות פיקוד העורף