מה שאנו רואים בימים אלה, זו לא רפורמה משפטית, זו מהפכה תרבותית־לאומית

"מחר כשיאיר האור לתוך היער האפל, יבוא פנתר שחור ויטרוף את החתול, שאכל כמו חזיר וטיפת שמנת לא השאיר". כך נכתב בשירו של מיכה שטרית "פנתר שחור", שהיה ללהיט באלבום המשותף של הצמד רמי פורטיס וברי סחרוף ב־2006.

הרגל הראשונה היא רגל נקמנית של חלק מעדות המזרח, ברובם ממוצא צפון אפריקאי. הרגל השנייה היא רגלם של הסמוטריצ'ים־רוטמנים והבנגבירים, שמתכוונים בעזרת המהפכה הזו להגשים את חלום ארץ ישראל הגדולה והשלמה, שחוקי הסנהדרין שולטים בה ומחזירים את יושביה לימי מלכות יהודה ומאפשרים את הגשמת בניית בית המקדש, בעזרת חוקים הזויים ותקציבים.

הרגל השלישית היא רגלם של החרדים, אשכנזים כספרדים, שזקוקים למהפכה הזו על מנת למנוע באופן מוחלט את גיוס בניהם לצה"ל. זו מהפכה שמאפשרת הזרמת כספי מדינה למערכות החינוך שלהם (גם ללא לימודי ליבה), לאברכים, לשיפור תנאי הדיור ולהקמת שכונות וערים חרדיות. הרגל הרביעית היא רגלו של בנימין נתניהו, שזקוק למהפכה הזו כמו למשיח הגואל על מנת להיחלץ ממשפטו ונותן לנערים לשחק לפניו.

כשדוד אמסלם אמר בעידנא דרתחא לאחר שנתניהו לא מינה אותו לשר ראוי בממשלתו, ש"אותנו הספרדים לא משפילים, אותנו אף אחד לא ישפיל, גם לא ראש ממשלה מהליכוד", זו הייתה זעקת הנקמה שנשמעת מכל אלה שדואגים שאש התמיד הזו של השנאה לא תדעך חלילה. משום שבלעדיה, אין להם זכות קיום פוליטית.

הם גם אלה שדואגים להעביר את הלפיד מדור לדור ודואגים שצנטריפוגות השנאה יפעלו במלוא הקיטור, תוך כדי רמיסת בוני הארץ הזו, אלה שהקימו את חומה ומגדל, ייבשו כאן ביצות, לחמו בקדחת ובכנופיות הערביות, הקימו קיבוצים ומושבים לתפארת, התיישבו במקומות הקשים ביותר כדי לקבוע גבולות ולשמור עליהם בגופם.

היום, אלה שנותרו מביניהם, בניהם ונכדיהם, הפכו כאן לשמאלנים־בוגדים, במקרה הטוב. במקרה הגרוע יותר, לאנרכיסטים עוכרי ישראל. אין חולק על כך שהרפורמות במערכת המשפט, כולל בבית המשפט העליון, היו חייבות להתבצע מזמן. אבל מכאן ועד הטענות הקשות של אפליה יש מרחק רב. מה לעשות, שבין עדות המזרח ובעיקר בעלייה ממרוקו, לא היו הרבה כמו אדמונד לוי המנוח. ולמה לא נשמעות טענות על כך שלא היו לאורך השנים רופאים, מנתחי מוח, מהנדסים ומדענים מרוקאים?

פשוט מאוד, משום שעם העלייה ממרוקו לא הגיעו רופאים, מהנדסים ומדענים. זו עובדה, אבל את מלבי השנאה זה לא מעניין. כנראה זה רק עניין של זמן עד שהם גם יתהו איך זה שכל היהודים שקיבלו פרסי נובל הם אשכנזים ואין ביניהם מרוקאי אחד. כנראה גם בוועדות שבוחרות את הזוכים יושבים רק שמאלנים.

לכל מי שמכיר את ההיסטוריה של 75 שנות המדינה ברור שבמהלך השנים הראשונות והקשות של העליות מכל הגלויות היו כאן אפליות ועיוותים. החיים במעברות לא היו פשוטים וקלים לאף אחד, גם לא לאשכנזים שעברו שם. אולם עם השנים המציאות השתנתה כאן. מי שלמד והתמיד הגיע להישגים והצלחות ורבים מאוד מבני עדות המזרח הצליחו יותר מאשר חבריהם האשכנזים.

להפוך את זה היום למאבק על רקע עדתי, במסווה של רפורמה משפטית שמפלגת את המדינה ומסכנת את עתידה, ובכך לתת יד למי שמנצל את זה להיחלץ ממשפטו ולמי שמנצל את זה לטובתו האישית ולמטרות הזויות שפוגעות באופן ברור בעתיד המדינה, זו חתירה גלויה לחורבן בית שלישי, כמו בימיו של נירון קיסר.