תיק רפואי: כיצד יראו מערכת הבריאות וענף הרפואה ביום שאחרי הקורונה?

חודשים ספורים חלפו מאז התפרצותו של נגיף קורונה, עד לא מזמן נגיף אנונימי. כעת, עם חזרה לשגרה, ברור שהנגיף הקטן־גדול לא הולך לשום מקום. "העולם ממשיך להתקיים. נכון שהיו תרחישי אימה, אבל תודה לאל הם לא קרו, והיום יודעים שכפי הנראה לא יקרו. כולנו נלמד לחיות עם הנגיף הזה, כפי שקרה עם נגיפים אחרים", אומר פרופ' אבישי אליס, מנהל מחלקה פנימית בבית חולים בילינסון, ויו"ר האיגוד הישראלי לרפואה פנימית.

מה תשנה הקורונה בעולם הרפואה, מה יהפוך למיותר ומה יהפוך לחיוני הרבה יותר? והאם מאזן הכוחות בין האדם למכונה עתיד להשתנות? ואיך ייראה היום שאחרי, כלומר ההתנהלות בשגרה בצל הנגיף? התשובה, כמובן, מורכבת מתחזיות סותרות.

על פי אסף ברנע, יו"ר מדעי החיים במכון היצוא ומנכ"ל פלטפורמת ההשקעות סנארה ונצ'רס של טבע ופיליפס בארץ, נגיף אחד הקפיץ את העולם כמה עשורים קדימה הן בתחום הטלמדיסין (רפואה מרחוק), הן בתחום האינטליגנציה המלאכותית והן מבחינת הנגשת העולם הדיגיטלי לאוכלוסיות רחבות יותר.

"השינוי שאנחנו חווים הוא למעשה מגמה שהחלה לפני כשש שנים, והפכה בזמן קצר למהפכה דיגיטלית בתחום הרפואה. לא במקרה ישראל ממוצבת כמדינה השנייה אחרי ארצות הברית, עם 500 סטארטאפים של רפואה דיגיטלית. אין האב כזה בעולם", אומר ברנע.

לשם המחשה: הסטארט־אפ My Home Doc מאפשר תשע בדיקות נפוצות בלי לראות רופא, ונמצא כעת בשני פיילוטים בבתי חולים בארץ בהליך מזורז, נוסף על ביקוש מוגבר באסיה. המוצר מתחבר ישירות לסמארטפון ומשדר את התוצאות לרופא. "בזמן קצר הוטמעה אצל מטופלים ההבנה שהם לא בהכרח צריכים להגיע לבתי חולים, והמגמה להוציא חלק גדול של השירותים לתוך רפואת הקהילה ולרפואה ביתית, כולל אשפוזים בבית, תצבור עוד ועוד תאוצה", הוא אומר.

ברנע מזכיר מהפכה נוספת שהתרחשה בזמן קצר: חשיפת הציבור הפרטי לטכנולוגיות ולמערכות ניטור מרחוק: "ברגע שיש אימוץ טכנולוגי של מכשור, מי שחווה איכות טכנולוגית טובה של מכשירים, ימשיך להיצמד אליהם. הדרמה היא לא רק שקופת החולים ומערכות הבריאות ירצו לאמץ אותם, אלא שגם הציבור הרחב הופך להיות לקוח שלהם. לא רק בני 20 מקליפורניה, אלא גם בני 85".

קופות החולים כבר לקחו את פעילותן צעד אחד קדימה. במאוחדת, למשל, שירות "רפואה היברידית" שהיה קיים, מקודם במשנה מרץ על ידי הקופה. לשירות נוספו גם פגישות קלינאות תקשורת. בכללית ממליצים למבוטחים "לעשות ביקורים מרחוק – בשיחת טלפון או בשיחת וידיאו – במיוחד אם אתם משתייכים לאוכלוסיות בסיכון", ומציינים: "אנחנו עושים מאמצים לקבוע תורים לאוכלוסיות בסיכון במועדים נפרדים משאר המטופלים".

בשירותי בריאות מכבי הכריזו באחרונה: "מחזירים את הבריאות הביתה", והקצו שעות קבלה למטופלים מעל גיל 65 לצד הנגשת מגוון שירותי רפואה מרחוק בלי לצאת מהבית: ביקור וידיאו או צ'אט עם רופא. גם בלאומית הודיעו למבוטחים: "אנו מבקשים להימנע ככל האפשר מהגעה למרכזים הרפואיים, למעט מקרים הכרחיים בלבד. לאומית זמינה עבורכם גם מהבית, עם מגוון של שירותים דיגיטליים באתר או באפליקציה, בהם פגישות וייעוץ רופא בטלפון או שיחת וידיאו כולל בתחומי בריאות הנפש, עובדים סוציאליים, תזונה ודיאטה, משלוח תרופות לבית וביצוע בדיקות דם בבית". 

צעד קדימה
גם בתחום האינטליגנציה המלאכותית וניתוח מאגרי המידע הגדולים (ביג דאטה) מסתמנת קפיצה משמעותית. "הקורונה מחדדת את הצורך בשיתוף בידע כדי לתפקד. כאנושות אנחנו חייבים לשתף פעולה בינינו במאגרי מידע ובשיתוף ידע מחקרי קליני רפואי. אינטליגנציה מלאכותית בתחום נועדה לתמוך בהחלטות רופא", אומר ברנע.

"חברת איי מדיס, למשל, מפתחת תוכנת AI שמסתכלת על תוצאות של בדיקות במקביל לפענוח של הרדיולוג. בכל פעם שיש ממצא אגבי שלא היה בשאלה הקלינית או אי־אבחון, כלומר פספוס, המערכת מפנה את תשומת לבו של הרופא, לפני שהוא שולח את האבחנה שלו. נכון, המערכות לא יחליפו את הרופא והאחיות, אבל בגלל העומסים ואי־היכולת לעמוד בדרישה לטיפולים הן מהוות הזדמנות לקפיצת מדרגה עולמית. משבר הקורונה הוא אירוע של פעם ב־100 שנה, ששוטף את גל הסקפטיות, ויוצר הזדמנויות לשינוי".

"אני אולד פאשן לגבי אופן בדיקת חולים, עם דיבור ומגע קרוב, למעט מקרים כמו חדר עם לחץ אוויר שלילי שמיועד לחולים בבידוד כפי שיש בבילינסון", אומר פרופ' אליס. "בחדר הזה, לדוגמה, יותקנו מערכות של טלמדיסין. אי אפשר לנהל רפואה מרחוק, בטח לא ברפואה פנימית ודחופה. ביחס לחולה, של אחד על אחד, עובדה היא שכשהגענו למצב של פרידה מאנשים, חלחלה ההבנה שאי אפשר להיפרד בצורה וירטואלית או לשוחח עם המשפחות. עובדה שבתי החולים הבינו שצריך להביא את המשפחות, למגן אותן ולתת להן להיפרד פנים אל פנים. לא הכל וירטואלי בחיים. המגע האנושי, הקִרבה, הם דברים חשובים ואי אפשר בלעדיהם".

איפה בכל זאת הטכנולוגיה תשנה את פני הרפואה?
"מסתבר שאפשר יותר ויותר לעשות למידה אינטרנטית. לא צריך היום לערוך כנס ל־400 בני אדם. דיברנו השבוע איך לעשות לימודי המשך והרצאות עדכון למומחים. כולם יתיישבו פעם בחודש מול המחשב ונעשה ערב, עם דיון והרצאה. זה נותן עוד חיזוק לאפשרות לנהל דיונים חשובים בצורה אינטרנטית".

איפה הכסף?
המומחים שהתראיינו לכתבה תמימי דעים: הקורונה חידדה את הצורך בתגבור כוח האדם. פרופ' יעל קשת, ראש החוג לסוציולוגיה ותוכנית ההתמחות בריאות ורווחה במכללה האקדמית גליל מערבי, אומרת שהקורונה האירה בזרקור את חשיבות מקצועות הטיפול בבריאות וברווחה על סוגיהם השונים, כמו גם חשיבות גופי הרגולציה של בריאות הציבור והאפידמיולוגיה. "יש להניח שיותר אנשים ייפנו ללמוד ולעסוק במקצועות הרפואה, הסיעוד, הרווחה והטיפול בקשישים, רוקחות, בריאות הציבור ועוד", היא אומרת. 

"יש להביע תקווה שצוותי הטיפול בבריאות וכל מערך התמיכה בהם ימשיכו לזכות בהערכה ובהכרת חשיבותם, גם לאחר שכולנו נשכח ממצבי החירום ומשגרת הקורונה ונחזור לעסוק בביטחון ובכלכלה, כי כפי שלימדה אותנו הקורונה – הבריאות נלקחת כמובנת מאליה, אלא אם כן היא נפגמת או מאוימת".

"ברור לחלוטין שצריך בסיס חזק לבתי החולים – מחלקות פנימיות חזקות מבחינת כוח אדם – סיעוד, פרא־רפואה, ציוד וכו'", אומר פרופ' אליס. "הסיוט הבא הוא האם יהיה גל נוסף כשמתירים את הרסן כרגע, ומה יקרה בחורף, שידרוש התמודדות עם השילוב של התחלואה מהקורונה ומהשפעת הרגילה. הרי אי אפשר לא לטפל באנשים ואי אפשר לדחות דברים כי אולי יש לחולה קורונה. נצטרך ללמוד לחיות עם הדבר הזה. המחלקות הפנימיות יפתחו למעשה עוד סוג של בידוד מעבר לבידוד הקיים, למקרים של שחפת, למשל. 

נצטרך עד נקודה מסוימת להמשיך לקיים מלר"דים – מחלקות לרפואה דחופה של חשודים לקורונה ולבודדם, ולהתנהל עם אמצעי הגנה עד לקבלת תשובה ברורה. עוד: בכל מחלקה פנימית יש חדר לטיפול מוגבר לחולים מונשמים. החדר הזה אינו מתוקנן וצריך לתקנן יותר טוב, כלומר לפעול לכך שיהיו בו אחיות בעלות ידע".

גם בנושא ההנשמה פרופ' אליס צופה שינוי: "לפנימאים יש ידע בהנשמה, אבל עד נקודה מסוימת. כשמדובר על הנשמה מורכבת, נצטרך עוד ידע ונצטרך שבחדרים האלה יהיה צוות סיעודי מסוגל יותר, ולפנימאים נעניק השתלמות בהנשמה, בצורה יותר טובה".

בבתי החולים שוברים את הראש כבר חודשים ארוכים כיצד הם מורידים את הנטל מהצוותים הרפואיים. המענה ניתן כעת על ידי מתנדבים שיסייעו לאחיות ולרופאים. "הצוותים הרפואיים עמוסים, והמתנדבים הם אלה שעושים את ההבדל", אומר ירון לוץ, מנכ"ל האגודה להתנדבות. "הגיוסים לתוכנית חדשה של האגודה החלו ולמעשה כבר היום יש לנו אלפי מתנדבים ומתנדבות במחלקות השונות בבתי החולים.

המטרה שלנו היא להוסיף עוד עשרות מתנדבים חדורי תחושת שליחות לבתי החולים, כדי להוריד את הנטל מהאחיות ומהרופאים. מתנדבי השירות הלאומי מאיישים את התפקידים הכי קריטיים בזירה החברתית במדינה, ובימים אלו מרגישים את החשיבות והמשמעות שלהם במיוחד. המתנדבים שלנו יהוו כוח נוסף במערכה המתמשכת מול הקורונה, וישפיעו ישירות על חיזוק החוסן האזרחי בישראל. בשלב ראשון ייפתח המיזם בשלושת בתי החולים בילינסון, איכילוב ושערי צדק, בשילוב עם עמותות 'זכרון מנחם' ו'שמחה לילד'".

ד"ר רונית פנחס־מזרחי, מרצה במחלקה לסיעוד במרכז האקדמי לב ובמכללה האקדמית רמת גן, מעלה נדבכים משמעותיים נוספים: תקציב, צמצום פערים וחזרה לסטנדרטים שנדמה שנשכחו באזורים מסוימים. "ההשקעה הלאומית בישראל בנושא הבריאות נמוכה בהשוואה לעולם המערבי", היא מסבירה. "למרות זאת, אנו מגיעים להישגי בריאות מרשימים בהשוואה לעולם המערבי.

נראה שאנו כחברה ישראלית השכלנו להעמיד את ערך הבריאות בראש סולם העדיפויות בעידן הקורונה. כולי תקווה שהדי הקורונה והדי תקופה זו יובילו את קובעי המדיניות בהמשך הדרך להשקיע יותר משאבים במערכת הבריאות, דבר שיוביל אותנו לתוצאי בריאות טובים יותר בהמשך. יתרה מזו, אנו חברה הכוללת מגזרי אוכלוסייה שונים שלהם מאפייני התנהגות בריאות שונה. נראה שבעידן הקורונה חודדו ההבנה והחשיבות בצמצום פערי בריאות ברבדים שונים באוכלוסייה. 

הוכחנו שבסופו של דבר ליהודים, לערבים, לחרדים ולחילונים יש אינטרס בריאות משותף. בתקופה זו למדנו גם את החשיבות בכך שלכל אחד מהמגזרים השונים יהיה חלק במערכת הבריאות, דבר שייצור קשרים וגשרים בין העולמות ויבטיח אפשרויות למתן שירותי בריאות הולמים במגזרים השונים. לצד זאת, חשוב להדגיש כי אנו צפויים להיחשף ללחץ ועומס כבדים במערכת הבריאות לאחר עידן הקורונה, דבר העלול להעלות את היקף הטעויות בטיפול הרפואי, המהוות גורם מוות שלישי באוכלוסייה המערבית".

משונה ככל שזה יישמע, ד"ר פנחס־מזרחי מזכירה כי ממחקרים מהעבר הלא רחוק עולה כי רופאים הקפידו פחות מאחיות על פעולות טריוויאליות למניעת זיהומים, כמו למשל רחיצת ידיים וכולי. "נראה שהקורונה תוביל אותם להקפיד יותר ובכך אולי נוריד את שיעורי הזיהומים הנרכשים בבתי החולים", היא אומרת. "בכלל, דגש בתקופה זו על מניעת הפצת מחלה זיהומית יחדד אצל נותני השירות התנהגות נכונה בשעת מתן טיפול ובמגע עם כלל האוכלוסייה, כולל אוכלוסיית המבקרים ובני משפחות החולים בבתי החולים – דבר העשוי להוביל לצמצום תופעת הזיהומים הנגרמים בבית החולים, בין היתר בשל התנהגות לא נכונה".

והנה הגענו לנושא קריטי: מקדמי הבריאות. דורית בוסל, מרצה ומדריכה פדגוגית לחינוך גופני בחטיבה לבריאות הציבור במכללה האקדמית לחינוך על שם קיי, אומרת שבטעויות שבוצעו באופן עקבי לאורך התפרצות הנגיף והתפשטותו, טמונים הפתרונות. "במהלך תקופת משבר הקורונה גילינו כמה חסרים מקדמי הבריאות, שתפקידם להעלות את רמת הידע והמודעות", היא אומרת.

 "מה שקרה בפועל הוא זה שחוץ מלהעניק הנחיות כלליות לציבור כיצד להתעטש או מה לשים על האף, לא ניתנה באמת הנחיה ברורה ומפורטת המתייחסת לאוכלוסיות שונות, ולכן ריכוזים חרדיים הפכו למוקדי התפרצויות, כמו גם כפרים ערביים, ומה שהיה חסר יותר מכל זו הסברה. לפיכך, יש חשיבות לכך שמעמד מקדמי הבריאות יהיה מוסדר, נהיר וברור למכנה המשותף הרחב ביותר בחברה הישראלית".