פרופ' דניאל שפשלוביץ', סגן מנהל פנימית ט' קורונה במרכז הרפואי איכילוב, שוחח הבוקר (שני) עם בן כספית וינון מגל ב-103FM על המקרה הטרגי שהתרחש בבית החולים בו חולה הקורונה משה חרזי ז"ל נותק בשוגג ממכונת הנשמה ונפטר, ועל מצבם של הצוותים הרפואיים על רקע שיאי התחלואה שנשברים.

התור בכניסה למתחם חיסוני הקורונה בכיכר רבין בתל אביב. צילום: אבשלום ששוני

אנחנו מדברים על מותו של משה חרזי, בגלל שמכונת ההנשמה התנתקה לכמה דקות, ופשוט הצוות הרפואי כנראה היה עסוק ולא ראה את זה, והוא נפטר.
"זה אירוע לא טוב, אני לא מכיר 100% מהפרטים. למזלי, זה לא קרה במחלקה שלי, למרות שאני חושב שזה יכול לקרות בהרבה מקומות. ראיתי גם התבטאויות של בכירים בבתי חולים אחרים שאמרו בצורה ברורה שבתנאים הנוכחיים, דברים כאלה יכולים לקרות. זה הכי נורא כמובן מבחינת המשפחה. התחושה בצוות מאוד קשה. הם עובדים בתנאים מאוד קשים, גם פיזיים, גם נפשיים, עושים את זה כבר תקופה ארוכה".

אתה רואה את האור בקצה המנהרה?
"אנחנו מאוד מקווים שאנחנו כרגע בשיא הגל הנוכחי או לא רחוקים מהשיא, כאשר אנחנו מקווים שהסגר והחיסונים יצמצמו את הכמות האדירה של החולים במצב קשה מאוד. אנחנו כבר מתחילים לראות איזושהי התייצבות. אנחנו בעצם עכשיו אמורים לראות את ההתחלה של אפקט החיסונים, ואני מאוד מקווה שהשבוע-שבועיים קרובים יהיו איזשהו שיא של חולים, כי יהיה לנו קשה להמשיך מעבר לזה לאורך זמן".

בסוף, אני לא חושב שאתם עמוסים יותר משנה קשה, כי שפעת אין בכלל השנה.
"זה משהו אחר לגמרי, כי חולי שפעת וחולי קורונה אלה לא דברים שאפשר בכלל להשוות. חולי שפעת, אלה חולים שאנחנו רגילים לראות במחלקות פנימיות מדי חורף, חולי קורונה, אלה חולים שמקבילים מבחינת חומרה ומורכבות למה שאנחנו רואים בטיפול נמרץ, ולכן פותחים עוד ועוד יחידות טיפול נמרץ, אבל בסוף יש איזושהי כמות של רופאים ואיזושהי כמות של אחיות, וכשאנחנו מסיטים יותר ויותר משאבים לכיוון הקורונה, יש לנו פחות משאבים לכל שאר הדברים שמתרחשים בבית החולים, והמשאבים שחולי קורונה צורכים הם מעל ומעבר למה שאנחנו רואים בשפעת, זה לא בר השוואה".

יש ידיעה היום על מחקר בבריטניה שמגלה שחלק ניכר מחולי הקורונה שמחלימים, חוזרים אחרי כמה חודשים להתאשפז בבית החולים, ויש להם סיכוי גבוה פי 8 כמעט לעומת האוכלוסייה הכללית גם למות. אתה מכיר תופעה כזו?
"כן, אנחנו מתחילים לראות את זה. אנחנו כבר יודעים שחלק מאוד גדול מחולי הקורונה שמחלימים נשארים עם איזושהי פגיעה קבועה. הרבה מאוד חולים מתלוננים על עייפות, כאבי שרירים, קשיים בשינה, קשיים בזיכרון, הרבה דיכאון, חרדה ואיזושהי תסמונת פוסט טראומתית. לאנשים עם מחלה קשה יותר, יש גם פגיעה ראייתית ולבבית, וכאשר הגוף שלהם נכנס לאיזשהו מצב של סטרס מכל סיבה אחרת, הגוף שלהם חלש יותר".

אתה אומר שיש מצב שאנחנו בפיק האחרון?
"אנחנו מאוד מקווים. המחלה תהיה איתנו עוד הרבה זמן, זה לא שהחיסונים יצליחו להעלים אותה. מה שאנחנו מקווים זה שהחיסונים יצליחו להוריד את העומס ולהביא את זה לעוד מחלה שאנחנו רואים, ולא למשהו שמאיים גם על היצבות של בתי החולים ועל כל המדינה".

כמה חולי קורונה יש ב'איכילוב' היום?
"אנחנו כבר על מעל 100 חולים, כאשר היום אנחנו פותחים ב'איכילוב' למעשה מחלקה פנימית נוספת שנסגרה מלהיות מחלקה רגילה".

אתה התחסנת?
"כן, אני כבר שבוע אחרי המנה השנייה".

כלומר, אתה כבר בטוח.
"קודם כל זה לא 100%, דבר שני, אני מאוד שמח שהתחסנתי. הייתי מוכן לשלם הרבה כסף כדי להתחסן. אני ממליץ לכל מי ששומע את זה ומהסס מאיזושהי סיבה, ללכת להתחסן. אנחנו רואים דברים נוראים גם באנשים צעירים".