משה חרזי, חולה קורונה בן 47, נפטר אמש בבית החולים איכילוב שבתל אביב, לאחר שמכונת ההנשמה שאליה היה מחובר התנתקה ממנו, ללא ידיעת הצוות שטיפל בו. טלי חרזי, אלמנתו, שוחחה הבוקר (ראשון) עם גולן יוכפז וענת דוידוב ב-103FM ושיתפה בתחושותיה הקשות.

לפני הכל, אנו כמובן מחבקים אתכם, משתתפים באבל שלכם ושל המשפחה. ספרי לנו קצת על משה.
"הייתה לו סוכרת אך הוא היה אדם בריא, חייכן. בחור צעיר בן 47, בחיים לא עשה רע לאף אחד ולא אמר משהו רע על אף אחד, תמיד טוב ותמיד חיבק. נכנסנו לבית שאנו מחכים לבנייה, היו לנו תוכניות לבנות ולשפץ, תמיד אירחנו. תמיד מחבק אנשים ותמיד מנסה לעזור לכולם. יש לנו חמישה ילדים, הגדול בן 21 אחרי צבא והקטנה בת 6 בכיתה א'".

כמה שנים משה היה חולה בסוכרת?
"בשנים האחרונות, אך היא הייתה יציבה עם טיפול תרופתי, לא משהו מסכן חיים. נדבקנו לפני שבועיים באותו יום, והתחלנו בידוד רגיל ללא יותר מדי תסמינים, תסמינים קלים".

ואז הייתה ההתדרדרות.
"הוא היה שלושה ימים עם חום, צלצלנו לחמ"ל ולרופאים וחשבנו שהוא מפתח דלקת ריאות, כאב לו גם הגב, ביקשנו שיביאו לו אנטיביוטיקה ויבואו לבדוק אותו, התחיל להשתעל. כשכבר הגענו למצב בו אמרתי לרופא שאי אפשר להשאיר אותו ככה ושאני חסרת אונים מול הסימפטומים של המחלה, הוא כל היום היה במיטה ואי אפשר היה לעזוב אותו ככה, אז פינו אותו למיון בחמישי, הוא שבוע היה בבית חולים. ישר חיברו אותו לחמצן ועשו לו צילום חזה, היה לו קשה לנשום וביום שישי שמו לו חמצן יותר חזק, הוא לא היה יכול אפילו לדבר. הוא כתב לי בבוקר שבת שהיה לו לילה מאוד קשה ושהוא חש כי אלו הנשימות האחרונות שלו. בשבת בצהריים הוא צלצל אליי ואמר לי שרוצים לחבר אותו למכונת הנשמה, ושהוא מפחד שהוא לא יקום. התחננתי אליו שיהיה חזק ויעבור את זה ויחזור אלינו, הוא הבטיח".

היה לו מספיק כוח לדבר?
"הוא היה ממש חלש, בכוחותינו האחרונים החזקתי אותו שיבטיח לי שהוא עובר את זה. ביום שני הייתי בטיפול נמרץ, הוא היה בסדר, נושם, לא סובל, וביום חמישי המצב החמיר".

מה אתם יודעים שקרה?
"ראינו כתבה אתמול ולא חשבתי שזה בעלי, לא תיארתי לעצמי. אחר כך צלצלה הסמנכ"לית של בית חולים איכילוב, ואמרה לי שהיא לא יודעת את הפרטים אך שיודעים מי זה ושיחקרו, לא הבנתי מה היא אומרת לי. היא אמרה שהייו שתי החייאות, בראשונה הוא כנראה ניתק את מכונת ההנשמה ובשנייה כנראה לא שמו לב, לא יודעת מה קרה שם. היא אמרה שיזמנו אותנו אחרי השבעה להגיד לנו מה הלאה. כשהרופאים בישרו לנו על המוות, הם אמרו שהיה כשל לבבי, הם לא דיברו על התקלה שום דבר, הם אמרו שהם עובדים עליו שעות, זה לא היה נכון, הרגשתי שזה לא אמיתי".