"הילדים נמצאים בגיל ההתבגרות, הם רואים הכל בשחור או לבן, ולפעמים עלולים להגיד משפטים בסגנון ‘את הורסת לנו את החיים’. זה חלילה לא אמור להשפיע על ההחלטות שלך. את צריכה לתת לילדים את התחושה שאת יודעת שקשה להם, אבל את גם יודעת שהקושי הזה ייגמר, ויהיה להם יותר טוב ממה שטוב להם עכשיו.
"פני לכל אחד מהילדים בנפרד, ותנהלו שיחה אחת בנושא. תגידי להם שאת יודעת שזרקת פצצה כשדיברת על מעבר הדירה. תני לגיטימציה לרגשות שיציפו אותם, אבל באותה הנשימה תסבירי להם שבכל שינוי יש חשש, ולמרות הכל את סומכת על ההחלטה שלך, ועל הכוחות שלהם, ויודעת שהם יבינו את הערך שבמעבר הדירה למרות החששות שהם חווים”.
"אפשרות נוספת היא לזכור שהילד חזר לגן לאחר תקופה ממושכת בבית, וייתכן שפשוט קשה לו להתרגל ולחזור לשגרה. הוא מאמין שאם ילחץ חזק יותר, אתם תשאירו אותו בבית. הילד החכם הזה מתעקש, ומבין שזה עובד לו. איך שהוא חוזר הביתה הוא נמצא על הידיים של ההורים שלו.
"אם אחרי שבדקתם וחקרתם גיליתם שאין מישהו או משהו שמפריע לו בגן אתם צריכים לפנות לילד ולהגיד לו שאתם שמים לב שבאחרונה הוא לא רוצה ללכת לגן, אבל חשוב לכם להדגיש בפניו שעד סוף השנה זה הגן שלו, והוא לא יעבור לגן אחר. תגידו לו שלאט לאט הוא יתרגל מחדש, ושאתם סומכים על הגננת והסייעת. הילד חייב להבין שהכוחניות שלו לא יכולה לנצח, והגיע הזמן לסדר מחודש בבית”.
"אני מבינה שמפריע לך שהוא נמצא הרבה עם הנייד שלו, אבל חשוב שתדעי שהסלולר הוא הקדמה, ולתפיסתי מי שלא הולך קדימה הולך אחורה. את לא יכולה למנוע ממנו להשתמש בסלולר, אבל את יכולה לצמצם ולהגביל את השימוש שלו. אם הוא משתמש בנייד עד השעות הקטנות של הלילה את יכולה להגיד לו שתישארי ערה כל יום עד חצות, ובדיוק בחצות את תיקחי לו את המכשיר ותשימי אותו מתחת לכרית שלך. אם הוא יתעצבן תגידי לו שאת לא רוצה להיכנס איתו למלחמה כי מי שקנה את המכשיר זו את ואביו, ולכן עליו להקפיד על חוקי הבית שיסייעו לו להתעורר ערני לבית הספר מבלי להבריז מהלימודים".
התרעות פיקוד העורף