"האינדקס הזה בעצם אומר דבר אחד פשוט", התחילה רוזמן בהסברה: "באיזו מהירות נספג הסוכר מן המעיים על הדם לאחר אכילת פחמימה כלשהי, וזה בהשוואה למהירות הספיגה של סוכר לבן. ההנחה היא שספיגה מהירה לא טובה, כי זה מקפיץ את רמות הסוכר בדם, וגורמת להפרשת כמות גדולה של אינסולין".
ולמה זה לא טוב? הדיאטנית המשיכה בהסבר: "הפרשת אינסולין בתנודות חדות אינה טובה אם יש נטייה לסוכרת. כמו כן האינסולין מכניס את הסוכר לתאים במהירות גדולה, כך שרמות הסוכר בדם צונחות באופן מהיר. צניחה ברמות הסוכר גורמת לרעב מחודש וגם לצורך מוגבר במתוק שהוא אנרגיה זמינה".
"אבל צריך לשים לב לדבר אחד חשוב", אמרה עוד, "האינדקס הגליקמי הזה מתייחס לכל פחמימה כאילו שאוכלים אותה בנפרד לגמרי ממאכלים אחרים. למשל, האינדקס של תפוח אדמה הוא גבוה מאוד, אבל מי אוכל תפוח אדמה בפני עצמו? כנראה שלא הרבה".
יש הרבה דברים אשר משפיעים על מהירות העיכול והספיגה ובעצם מבטלים את המשמעות של האינדקס הגליקמי. למשל:
זה משנה במשהו? הדיאטנית טוענת שלא ממש. "יש משמעות גם לכמות הסוכר, מה שנקרא עומס גליקמי. אם אוכלים משהו עם כמות נמוכה של סוכר הגוף מפריש מעט אינסולין, בהתאם. כך שאין לזה השפעה משמעותית בגוף".
אז מה השורה התחתונה? רוזמן הסבירה: "תפוחי אדמה, אורז, וגם לחם לבן, בדרך כלל לא נצרכים בפני עצמם אלא יחד עם שילוב של מאכלים אחרים שמכילים חלבון ושומן (כמו עוף, גבינה, חומוס, וכו'), כך שאין באמת משמעות לאינדקס הזה. כשמדובר בפירות או שוקולד, כל מה שצריך לעשות זה לשלב את האכילה שלהם יחד עם שקדים, אגוזים, יוגורט או כל מזון אחר שמכיל חלבון או שומן, ובכך מעכבים את העיכול שלהם וגם לחולי סוכרת הם יהיו מתאימים".
התרעות פיקוד העורף